הסקרים חצו את הגבול בין שיקוף המציאות לעיצובה - ולא בפעם הראשונה
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
מאמר מאת אריק בלומברג טוען כי סקרי דעת קהל נוטים לעצב את המציאות הפוליטית במקום רק לשקף אותה, כפי שבא לידי ביטוי במערכות בחירות אחרונות. הוא מבקר את חוסר האחריות המקצועית של מכוני הסקרים ואת הפערים החוזרים בין תחזיותיהם לתוצאות האמת. המאמר מביא דוגמאות מבחירות 2015, 2019 ו-2022 להמחשת הפערים, ומזהיר מפני טשטוש הגבולות בין דיווח עובדתי לפרשנות פוליטית, העלול להוביל לתמונת מציאות מסולפת עבור הציבור.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- סקרי דעת קהל נוטים לעצב את המציאות הפוליטית במקום רק לשקף אותה, כפי שקורה במערכות בחירות אחרונות.
- המאמר מבקר את חוסר האחריות המקצועית של מכוני הסקרים ואת הפערים החוזרים בין תחזיותיהם לתוצאות האמת.
- בבחירות 2015, סקרים הראו יתרון למחנה הציוני, אך הליכוד ניצח בפער משמעותי.
- בבחירות 2022, סקרים של ערוץ 14 הציגו רוב לגוש נתניהו, בעוד אחרים הציגו תיקו.
- הכותב מזהיר מפני טשטוש הגבולות בין דיווח עובדתי לפרשנות פוליטית, העלול להוביל לתמונת מציאות מסולפת.
השבוע, עם פרסום תוצאות הבחירות, עלתה שוב לדיון סוגיית דיוקם של סקרי דעת הקהל, כאשר פוליטיקאים ואנשי תקשורת דיברו על "יום כיפור של מכוני הסקרים". המאמר טוען כי אין מדובר בתקלה סטטיסטית בלתי צפויה, אלא בדפוס חוזר במערכות בחירות אחרונות. בשלבים מוקדמים של קמפיינים מוצגים פערים גדולים בין גושים, המלווים בכותרות על מומנטום ומהפך, בעוד שבסמוך ליום הבחירות הפערים מצטמצמים והמסרים משתנים. נשאלת השאלה האם שינויים אלו משקפים שינוי אמיתי בעמדות הבוחרים או כשלים בשיטות המדידה והצגת הנתונים.
המאמר מבקר את היעדר האחריות המקצועית של מכוני הסקרים, ומציין כי לו סוקר המזוהה עם הימין, כמו שלמה פילבר, היה מציג פערים גדולים באופן עקבי בין תחזיותיו לתוצאות, הדבר לא היה מתקבל בסלחנות. לעומת זאת, כישלונות חוזרים של סוקרים ותיקים בערוצים המרכזיים אינם פוגעים במעמדם, מה שמעלה תהייה האם דיוק החיזוי הוא אמת המידה היחידה לעבודתם, או שמא יכולתם לנסח שאלות ולהציג נתונים התואמים את תפיסת העולם של הערוצים חשובה יותר. נשאלת השאלה האם הסקרים נועדו לשקף את המציאות הפוליטית או לעצבה.
הפערים בין תחזיות הסקרים לתוצאות הבחירות אינם חדשים. בבחירות 2015, סקרים מרכזיים הראו יתרון למחנה הציוני על פני הליכוד, אך ביום הבחירות התהפכה התמונה והליכוד זכה ביתרון משמעותי. בבחירות אפריל 2019, סקר אחרון העניק לליכוד 26 מנדטים בלבד, לעומת 35 שקיבל בפועל. בבחירות 2022, סקרים של שלמה פילבר וצוריאל שרון עבור ערוץ 14 הציגו אפשרות לרוב לגוש נתניהו, בעוד סקרים בערוצים אחרים הציגו תיקו או היעדר הכרעה. בסופו של דבר, הגוש זכה ב־64 מנדטים. צוריאל שרון עצמו הזהיר בריאיון לינון מגל ולבן כספית מפני פערים בין סקרים פנימיים לציבוריים, דיבר על לחצים פוליטיים וכישלונות מקצועיים חמורים אצל מתחריו, אך דבריו נתקלו בביטול.
המאמר מדגיש כי לא כל טעות בסקר מעידה על מניפולציה, שכן סקרים הם כלי סטטיסטי מוגבל. עם זאת, מצופה מכלי תקשורת אחראיים להציג את מגבלות הסקרים, לבחון את כישלונותיהם ולהפריד בין מדידה מקצועית לפרשנות פוליטית. החשש מטשטוש הגבולות בין שיקוף המציאות לעיצובה התעורר גם סביב סיקור הרפורמה המשפטית, שם הוצגו לצד ביקורת עניינית גם תרחישי אימה ותחזיות מרחיקות לכת. הסכנה האמיתית, לטענת הכותב, היא שטשטוש הגבולות על ידי חלק מערוצי המיינסטרים עלול להפוך את הציבור לקהל שבוי בתמונת עולם מסולפת.
מוזכרים