אילנה ראדה פותחת על רומן זדורוב: "הוא טיפש, עדיין היה נרקב בכלא"
אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, התארחה בתוכניתו של עמרי אסנהיים וסיפרה על הכאב המתמשך והמאבק לחשיפת האמת כמעט 20 שנה לאחר הרצח. היא הביעה תסכול מחוסר החידוש בריאיון, אך הדגישה את הרגעים הקשים של שיחת טלפון שלא התקיימה עם בתה ביום הרצח. ראדה התייחסה גם לרומן זדורוב באומרה כי הוא טיפש וכי ללא התעקשותה, היה נרקב בכלא, וחשפה כי הזניחה את שני בניה האחרים במאבקה. היא מאמינה שהאמת תצא לאור בעזרת ראיות חדשות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אילנה ראדה: רומן זדורוב טיפש, ללא התעקשותי היה נרקב בכלא.
- ראדה מתארחת אצל עמרי אסנהיים ומשתפת בכאב המתמשך כ-20 שנה לאחר רצח בתה תאיר.
- היא מתארת את שיחת הטלפון שלא התקיימה עם תאיר ביום הרצח כמקור ייסורים וחרטה.
- ראדה הודתה כי הזניחה את שני בניה האחרים במאבקה לחשיפת האמת על רצח תאיר.
- היא מאמינה שהאמת תצא לאור בעזרת ראיות פורנזיות חדשות בנוגע לשערות בזירת הרצח.
- ראדה קוראת לתקשורת לבחון את עצמה לגבי סיקור מקרים דומים, תוך התייחסות למוצא הקורבנות.
אימה של תאיר ראדה, אילנה ראדה, התארחה בתוכניתו של עמרי אסנהיים ברשת 13, שם שיתפה בתחושותיה לגבי המקרה שעדיין רודף אותה ואת משפחתה כמעט עשרים שנה לאחר הרצח. הריאיון עסק במאבק המתמשך של ראדה לחשיפת האמת, בכאב שנותר על מות בתה, ובשאלות שעולות לגבי הסיקור התקשורתי של מקרים דומים.
ראדה הביעה את תסכולה מכך שחלקים מהריאיון חזרו על שאלות וטענות שכבר נדונו רבות בעבר, וציינה כי היא מצפה מעמרי אסנהיים להעמיק יותר ולחדש בסיקור. היא תיארה את הרגעים הקשים שלאחר הרצח, כולל שיחת טלפון שלא התקיימה עם בתה ביום הרצח, שהפכה למקור ייסורים וחרטה מתמשכים. ראדה גם דיברה על תחושת ניכור שחוותה מצד חברותיה של תאיר ומהוריהן, ועל קשר השתיקה שאפף את המקרה.
בנוגע לרומן זדורוב, שהורשע וזוכה ברצח תאיר ראדה, אמרה ראדה כי אם הייתה קמה עם סימן שאלה גדול יותר, הוא עדיין היה נרקב בכלא, והוסיפה כי הוא טיפש ונותן לאחרים לתמרן אותו. היא הביעה כעס כלפיו וציינה כי הוא ממשיך להפיץ שקרים. ראדה גם חשפה כי בתוך המאבק למען תאיר, היא הזניחה את שני בניה האחרים, שלא תמיד זכו לתשומת הלב שהיו זקוקים לה כאחים שאיבדו את אחותם.
למרות הזמן שחלף, ראדה ממשיכה להאמין שהאמת תצא לאור, ומתבססת על ראיות פורנזיות חדשות הנוגעות לשערות שנמצאו בזירת הרצח. היא הדגישה את הצורך להמשיך ולהקשיב לסיפורה, וקראה לתקשורת להפנות גם לעצמה שאלות לגבי אופן הסיקור של מקרים דומים, תוך התייחסות אפשרית להשפעת מוצאם האתיופי של קורבנות על תשומת הלב התקשורתית, כפי שעלתה בשיחה לגבי היימנוט קסאו.