"לכנסת יש יותר לגיטימציה מאשר לממשלה"

בעקבות תוצאות הבחירות, ישראל נכנסת לתקופה של אי-ודאות בנוגע להקמת ממשלה ולשליטה במדינה. ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר את המצב המשפטי והפוליטי.

הכנסת החדשה תיכון ב-10 בנובמבר, לאחר שתוצאות הבחירות יפורסמו ב-4 בנובמבר. עד אז, הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן מכוח עקרון הרציפות, ויכולה לאשר תקנות וצווים ביטחוניים דחופים. עם כינוס הכנסת החדשה, עליה לבחור יו"ר חדש, תפקיד שצריך להתבצע בהקדם האפשרי, ואם יידרש על ידי 61 חברי כנסת, ניתן יהיה לבחור אותו כבר בישיבת הפתיחה.

הוועדה המסדרת, שתורכב באופן יחסי לגודל הסיעות, תנהל את ענייני הכנסת עד להקמת הממשלה. הוועדה יכולה להקים ועדות קבועות, זמניות או מיוחדות, ואף לדון בהצעות חוק פרטיות. הכנסת יכולה לחוקק חוקי יסוד, אך חקיקה בעלת אופי פרסונלי, כמו "חוק הנאשם" שעשוי למנוע מבנימין נתניהו להתמודד, עלולה להיפסל על ידי בג"ץ.

סוגיה נוספת היא בחירת מבקר המדינה, שטרם הוכרעה על ידי בג"ץ, והיא כפופה ללוחות זמנים ארוכים יותר. בתקופה זו, הכנסת מחזיקה בלגיטימציה רבה יותר מהממשלה היוצאת, שסמכויותיה מוגבלות ואינה יכולה להעביר חוקים או לשנות תקציב, אך עדיין יש לה סמכויות בתחום הביטחון.

לוריא מציין כי למרות שהמצב המשפטי של הממשלה היוצאת לא השתנה, בפועל היא מוגבלת מאוד. הוא מוסיף כי הכנסת הנוכחית, בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה יותר, עשויה להיות לעומתית לממשלה.