המאבק במסתננים שהובילה שפי פז הוא אחד הגורמים לרפורמה המשפטית

שפי פז, תושבת דרום תל אביב ופעילה מרכזית במאבק נגד שהיית מסתננים בעיר, נפטרה השבוע בגיל 74. פז, שהחלה את דרכה כפעילת שמאל, הפכה לדמות מוכרת במאבק למען תושבי שכונות הדרום, שחשו מוזנחים מול הנטל הכבד של שהיית המסתננים. היא התעמתה עם המדינה ועם בית המשפט העליון, וטענה כי בעוד ארגוני סיוע מתמקדים בזכויות המסתננים, יש להביא בחשבון גם את זכויות התושבים המקומיים.

פז הייתה מעורבת במאבק המשפטי סביב חוקי המסתננים במשך שנים. היא הגישה תצהירים לבג"ץ, בהם תיארה את המצוקה בשכונות הדרום ואת השיפור שחשו התושבים בעקבות צעדים כמו הפעלת מתקן חולות. למרות הכרה מסוימת במצוקת התושבים מצד השופטים, בג"ץ פסל שוב ושוב הסדרים שהממשלה ניסתה לקדם בנושא, תוך שהוא מוגבל את סמכותה של הרשות המבצעת. דעת מיעוט של שופטים כמו אשר גרוניס והנדל הזהירה מפני התערבות שיפוטית יתר על המידה בנושאים הנמצאים בליבת סמכות הממשלה.

המאבק של פז לא נותר רק בזירה המשפטית. היא התנגדה למתווה נתניהו להעברת מסתננים למדינות אחרות, שהתבטל בעקבות לחץ ציבורי. כמו כן, היא הייתה מעורבת בפעולות מחאה שכללו עימותים עם רשויות החוק, מעצרים ואף ריסוס כתובות. פז טענה לאכיפה בררנית נגדה, אך גם הודתה כי היו צעדים במאבקה שחצו גבולות.

במהלך שנות המאבק, חלה ירידה משמעותית במספר המסתננים השוהים בישראל, מ-45 אלף באמצע 2015 לפחות מ-18 אלף בסוף 2025. ירידה זו מיוחסת לגורמים שונים, כולל הקמת גדר בגבול מצרים, עזיבת מסתננים את הארץ וקבלת מעמד על ידי חלקם. פז לא זכתה לראות את הרפורמה המשפטית שייחלה לה, אך מאבקה תרם להפיכת מצוקת תושבי דרום תל אביב לחלק מהשיח החוקתי והציב בפני בית המשפט את השאלה כיצד לאזן בין זכויות קבוצות שונות.

פז נחשבה לפנים ולקול המאבק, והשמיעה דרישה כי מקבלי ההחלטות יתחשבו באנשים שבקצה הרחוב ולא רק בשיקולים משפטיים. היא נפטרה בטרם ראתה את מימוש חזונה, אך השפעתה על השיח הציבורי והמשפטי בנושא ההגירה ניכרת.