הפתעת הבחירות: גוש נתניהו איבד מנדטים למרות עלייה במספר הקולות, המגזר הערבי והמחנה הדמוקרטי התחזקו

עלייה חדה בשיעור ההצבעה, בעיקר במגזר הערבי, שינתה את מפת התוצאות הצפויה בבחירות לכנסת. גוש נתניהו, שסיים את הבחירות הקודמות עם 64 מנדטים, איבד 11 מנדטים הפעם, על אף שקיבל 83,000 קולות יותר. זאת, ללא מפלגת "המחנה הממלכתי" של גדעון סער, שחברה לליכוד. לעומת זאת, "גוש השינוי" והמפלגות הערביות הגדילו את כוחן בעשרות אחוזים, ואף מפלגה מהמחנות הללו לא נותרה מתחת לאחוז החסימה.

בליכוד עצמו, מספר הקולות עלה במעט (כ-48,000), אך שיעור התמיכה ירד מ-23.41% ב-2022 ל-20.51% כעת. זאת, בשל עלייה של כ-20% במספר המצביעים הכולל. גוש נתניהו, שכלל את "הציונות הדתית", "עוצמה יהודית", "יהדות התורה" ו"ש"ס", קיבל בבחירות הקודמות 48.38% מהקולות, והפעם 42.1%. בפרט, מפלגת "ש"ס" איבדה כ-95,000 קולות ויותר מנדטים, ככל הנראה בשל עמדתה בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל. "יהדות התורה" דווקא הגדילה את כוחה, ו"עוצמה יהודית" ו"הציונות הדתית" (שהתמודדו יחד ב-2022) הגדילו את כוחן בכ-100,000 קולות, וייתכן שקלטו מצביעי "ש"ס".

בניגוד לבחירות הקודמות, בהן מפלגות "מרצ" ו"בל"ד" נותרו מחוץ לכנסת, הפעם כל המפלגות בגוש "גוש השינוי" עברו את אחוז החסימה. הגוש כולו קיבל כ-2.14 מיליון קולות, עלייה של כ-17% לעומת 1.82 מיליון קולות ב-2022 (כולל "מרצ"), והגדיל את כוחו ל-48 מנדטים.

הזינוק המרשים ביותר נרשם במפלגות הערביות, שהגדילו את כוחן מ-10 מנדטים ב-2022 ל-19 מנדטים כעת. זאת, הודות לעלייה דרמטית של 63% בהצבעה במגזר הערבי, שהגיעה לכ-835 אלף קולות עבור "הרשימה המשותפת" ו"רע"ם", לעומת כ-511 אלף קולות ב-2022. העלייה באה לאחר שבבחירות הקודמות מפלגת "בל"ד" "שרפה" כ-4 מנדטים.

התוצאה העיקרית של הבחירות היא שהחברה הישראלית נותרה מקוטבת, וגם אירועים דרמטיים לא הצליחו לשנות באופן משמעותי את חלוקת הכוחות. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הפוליטיקאים יצליחו להגיע להסכמות, או שמא נצא בקרוב לבחירות נוספות.