מי שישבו עם מנסור עבאס יכולים לשבת גם עם נתניהו

בליל הבחירות, בעוד גדי איזנקוט נשא נאום ניצחון מוקדם, התברר כי הוא הפסיד בבחירות. איזנקוט, מנהיג גוש השינוי, לא עיכל את תוצאות המדגמים, וסביבתו לא הזהירה אותו מפני הנאום המוקדם. התוצאות היו מאכזבות עבור גוש השינוי, ואיזנקוט אף קרא למערכת הביטחון לא לציית להנחיות מסוימות של ראש הממשלה, בטענה שיש לו גיבוי. למרות זאת, איזנקוט לא הפך לראש המפלגה הגדולה ולא לראש הגוש. הכתבה מעלה ספק לגבי האפשרות שאיזנקוט היה שוקל להסתייע במפלגות ערביות רדיקליות להקמת ממשלה ציונית, וטוענת כי רשימתו לא הייתה יכולה לשאת קואליציה כזו. גם אביגדור ליברמן, שהמליץ להמתין לתוצאות הסופיות, טעה כשקרא לליכוד להתקומם נגד נתניהו. נתניהו, לעומת זאת, הצליח לגבור על יריביו למרות שכל הכוכבים היו נגדו, והשיג הישג גדול יותר ממה שציפו יריביו. גוש הימין איבד את הרוב המוחלט שלו מהבחירות הקודמות, אך הכתבה טוענת כי הדבר עשוי להיטיב עם ישראל ועם הימין עצמו, שכן ממשלת ימין מלאה הייתה עלולה להחריף את המצב מול אירופה והמגזר הערבי, ולאפשר חוק גיוס שערורייתי. העובדה שאף גוש לא השיג רוב ברור פותחת פתח להקמת ממשלת אחדות או ממשלה רחבה, דבר שהכתבה מציינת כי רוב הציבור כמהה לו. איזנקוט עצמו אמר כי תהיה טעות לצאת לבחירות נוספות וחובה לכבד את רצון העם. הכתבה מציעה כי ניתן למצוא נוסחאות להקמת ממשלה רחבה, אולי בעזרת נפתלי בנט, שיכול להשתחרר מעול המפלגות החרדיות ובן גביר. הכתבה מסיימת באמירה כי מי שישב עם מנסור עבאס למען עם ישראל, יכול לשבת גם עם נתניהו למען העם.