שאגו בוחרים כי נגמר | רון מיברג

המאמר, שנכתב על ידי רון מיברג, מביע תחושת אכזבה עמוקה ותחושת הפסד קולקטיבית של הציבור הישראלי, ללא קשר לתוצאות הבחירות הסופיות. מיברג טוען כי אנשים בגילו, בני 70 ומעלה, אינם עוד בעלי האנרגיה והרצון לשקם את ישראל מהריסותיה, כפי שהם תופסים אותה לאחר שנים של הזנחה ממשלתית, שחיתות והסטת תקציבים. הוא מתאר את הרצון של בני גילו לבלות את שארית חייהם עם משפחותיהם ולא להתמודד עם שיקום מערכות מוזנחות.

הכותב מתייחס גם לתקופה שבה גדל, שנות ה-70, ה-80 וה-90, כתקופות מעצבות תרבותית, הקמת משפחות ופריחה כלכלית, אך מציין כי כיום, לאחר תקופות קשות כמו הקורונה, ממשל טראמפ, והתדרדרות דמוקרטית תחת ראש ממשלה שאיבד את דרכו, הוא אינו נמשך עוד להבטחות ריקות.

מיברג משווה את המצב בישראל למצב בארצות הברית בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, ומציין את האכזבה מכך שאובמה לא הצליח לגשר על הפערים הפוליטיים והחברתיים. הוא מצטט תחזיות של ריצ'רד רורטי על עליית פופוליזם ופגיעה בהישגים חברתיים, וכן את דבריה של וולמה הארט על תשישותה מהגנה על הממשל. הכותב מביע חשש כי ישראלים רבים מחפשים דרך לצאת מהארץ, וכי המצב הנוכחי מהווה איום קיומי על דרך החיים הדמוקרטית ועל ביטחון פיזי.

במייל ששלח לאחותו בשנת 2015, מיברג הביע חשש עמוק לגבי עתיד הישראלים הדומים לו, וציין כי נתניהו הכריז מלחמה על קבוצות שונות, מה שעלול להוביל למעשי נואש של אנשים ללא תקווה. הוא מתאר את תחושת הייאוש והתסכול של אנשים כמוהו, ומביע צער על כך שהפרק החדש שנפתח בישראל לא צפוי להסתיים בטוב, גם עבור תומכי ראש הממשלה. הוא מסכם באמירה כי למרות שלא חי בישראל, הוא עדיין ישראלי ויהודי, והפרק החדש מהווה אסון ידוע מראש.