נדיר למצוא היום משורר שכותב בחרוזים
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
הביקורת על ספר השירה החדש "מצע מנותק" מאת שמואל מוניץ מדגישה את מבנהו הייחודי, הממוסגר בין חוויות טראומטיות לשירי שגרה. מוניץ משלב בשירים נושאים מגוונים, אך שירי השגרה והאהבה בולטים במיוחד. הביקורת משבחת את השימוש המרשים של מוניץ במשקל ובחריזה, תכונה נדירה בשירה העכשווית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ספר השירה "מצע מנותק" של שמואל מוניץ מאורגן במבנה דמוי כריך, בין טראומות ילדות למלחמה.
- שירי השגרה והאהבה שבמרכז הספר הם המרשימים ביותר, למרות שאינם אופטימיים.
- המשורר שמואל מוניץ מפגין כישרון סיפורי וחדות מבט בשירים.
- הביקורת מציינת את השימוש הנדיר והמרשים של מוניץ במשקל ובחריזה בשירים.
- השימוש בצורה ובחריזה בשירה הפך נדיר, בניגוד לתקופת נתן אלתרמן.
הביקורת סוקרת את ספרו השלישי של המשורר שמואל מוניץ, "מצע מנותק", ומתארת אותו כמבנה דמוי כריך. הספר נפתח בשער "המסך המפוצל", המתאר את ילדותו של מוניץ בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומסתיים בשער "מלחמה, שמיני עצרת", העוסק בטבח ובאירועים שלאחריו. בין שני שערים אלו, הממוסגרים בטראומות, פרושים שירים העוסקים בנושאים מגוונים כמו אהבה, קורונה, הורות, ואף אבל על אובדן כלבה. הביקורת מציינת כי שירי השגרה שבמרכז הספר הם אלו שהופכים אותו למרשים במיוחד, למרות שאינם אופטימיים או קלילים. מוניץ מפגין כישרון סיפורי וחדות מבט, ושירי האהבה לבת זוגו, המאוגדים בשער "מחליפה תחנה", מתוארים כמלאי ציוריות וקרבה. נקודה מרכזית בביקורת היא הבחירה של מוניץ לשקול ולחרוז את שיריו, תכונה שהפכה נדירה בשירה העברית כיום. הביקורת משווה זאת למחלוקת בין נתן זך לנתן אלתרמן בנוגע לחשיבות הצורה בשירה, ומציינת כי מוניץ משתמש במשקל ובצלילים באופן מרשים, בניגוד למשוררים רבים אחרים שלדעת המבקר מזניחים את הצורה מחוסר כישרון או עבודה קשה.