המסר שהגביר את האומץ לדווח על אנטישמיות

מחקר חדש של הליגה נגד השמצה וארגון Boundless מצא כי מסר קצר המדגיש את ההתנגדות החברתית הרחבה לאנטישמיות משפר את יכולתם של צעירים אמריקאים לזהות ולדווח על תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות. המחקר, שבחן שישה מסרים חינוכיים שונים, גילה כי דווקא המסר המדגיש שאנטישמיות אינה מקובלת על הרוב הניב שיפור מובהק סטטיסטית במדדי זיהוי ודיווח.

המשתתפים, שגויסו מרחבי ארצות הברית, נחשפו למסרים שונים או לקבוצת ביקורת, ולאחר מכן הוצגו להם פוסטים אנטישמיים אמיתיים מרשתות חברתיות, שכללו ביטויים קלאסיים ועכשוויים, מימין, משמאל או ללא השתייכות אידיאולוגית. בקרב אלו שנחשפו למסר על הנורמה החברתית, נרשמה עלייה של כ-6% בסבירות לזהות פוסט אנטישמי עכשווי ללא זיקה פוליטית ודיווח עליו, ועלייה של כ-7% בהבנה מדוע יהודים עלולים להיפגע מפוסט אנטישמי ימני עכשווי. כמו כן, נרשמה עלייה של כ-6% בסבירות לדווח על פוסט אנטישמי קלאסי שמזוהה עם השמאל או ללא זיקה פוליטית.

ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה העולמית, ציין כי ממצאי המחקר מציעים דרך מעשית להתמודדות עם אנטישמיות דיגיטלית, שכן תזכורת לכך ששנאת יהודים אינה מקובלת יכולה לעודד זיהוי ותגובה. אביבה קלומפס, מנכ"לית Boundless, הדגישה את הקושי בזיהוי אנטישמיות, במיוחד כשהיא קשורה לישראל ולציונות, וקראה להשקיע בתוכניות חינוכיות מבוססות מחקר.

המחקר גם חשף קושי משמעותי בזיהוי אנטישמיות, כאשר בין 22% ל-37% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת לא זיהו פוסטים מסוימים כאנטישמיים, במיוחד ביטויים עכשוויים הקשורים לישראל. בני דור המילניום הפגינו יכולת זיהוי טובה יותר מבני דור ה-Z, אך בני דור ה-Z נטו יותר לדווח על תכנים שזיהו כאנטישמיים (77% לעומת 68%). מאט ויליאמס מהליגה נגד השמצה הדגיש כי למרות שההשפעה מתונה, קלות הפצת המסר הופכת אותו לפורץ דרך בהיקף רחב.