33 אלף חרדים נשארו בבית: המספרים מאחורי המפולת של ש"ס

ניתוח נתוני הבחירות לכנסת ה-26 מגלה כי כ-33,000 מצביעים חרדים נמנעו מהגעה לקלפיות, זאת על רקע קמפיין "שב ואל תעשה" שפעל בשבועות שלפני הבחירות. מפלגת ש"ס נפגעה באופן המשמעותי ביותר, כאשר קיבלה כ-290,000 קולות בלבד מתוך פוטנציאל של כ-425,000 מצביעים. לעומתה, יהדות התורה הצליחה לגייס כמעט את כלל מצביעי הפוטנציאל שלה, וזכתה בכ-306,000 קולות מתוך כ-324,000.

הירידה בתמיכה בש"ס ניכרת במיוחד בקרב הציבור המסורתי והדתי, שם קיבלה כ-30,000 קולות בלבד מתוך פוטנציאל של כ-115,000. על פי הניתוח, כקול אחד מכל שני מנדטים שעברו, הגיעו לליכוד ולאיתמר בן גביר. בקרב בוגרי הישיבות החרדיות, ש"ס קיבלה כ-155,000 קולות במקום פוטנציאל של כ-190,000, ובקרב מצביעי הפריפריה זכתה בכ-95,000 קולות, כ-15,000 פחות מכוחה המוערך. בקרב החרדים האשכנזים, ש"ס קיבלה כ-8,000 קולות בלבד.

בסך הכל, ש"ס איבדה כמנדט בקרב המצביעים החרדים. כמחצית מהקולות החסרים לא הגיעו כלל לקלפי, בעוד היתר עברו ליהדות התורה, עוצמה יהודית ומפלגת "צבע שחור" של הפלג הירושלמי. כ-20,000 בוגרי ישיבות ספרדים לא הצביעו לש"ס, מתוכם כ-17,000 נשארו בבית וכ-3,000 הצביעו ל"צבע שחור".

מתוך כ-18,000 הקולות שחסרו ליהדות התורה, כ-13,000 מצביעים לא הגיעו כלל לקלפי. כ-2,000 הצביעו ל"צבע שחור", כ-2,000 נוספים למפלגת "הציבור החרדי", ורק כ-1,000 הצביעו למפלגות הליכוד, עוצמה יהודית או מפלגות הציונות הדתית של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

הניתוח מתייחס גם לחשיפתה של עו"ד איילת השחר סיידוף, יו"ר "אימהות בחזית", שתיארה כיצד הקימה "מכונת רעל" במטרה לסכסך בין קהילות חרדיות, ופעלה גם בבתי כנסת של חסידות גור, ש"ס וחב"ד. במקביל, נתלו אלפי מודעות וחולקו חוברות הסברה הקוראות לאי-השתתפות בבחירות תחת הסלוגן "שב ואל תעשה".