שב"כ: חקירת חשד להתערבות בבחירות מוגבלת ולא נוגעת לכלל הציבור

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) התייחס לראשונה באופן רשמי לחקירת חשדות להתערבות בבחירות בישראל, ופרסם הבהרה כי הבדיקה מתמקדת במקרים ספציפיים ואינה מעלה חשד נגד קבוצה שלמה של אזרחים. "צעדים יינקטו רק נגד מי שהפר את החוק", הדגיש השב"כ, והבהיר כי המידע שעליו מבוססת החקירה הגיע מפעילות מודיעינית פנימית של השירות בנוגע להשפעות זרות, ולא מגורם פוליטי כלשהו. עד לסיום הבחירות, הגורם היחיד מחוץ לשב"כ שהיה חשוף למידע היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג. החקירה עדיין נמשכת, והשב"כ קרא להימנע מהצהרות פומביות בנוגע לפרטי החקירה או למהימנותה, תוך הדגשה כי כל הממצאים יועברו לוועדת הבחירות בתום התהליך. ראש השב"כ, דוד זיני, עדכן אישית את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר "יש עתיד" גדי איזנקוט ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בנוגע לחשדות המרכזיים. לפיד מסר כי תוצאות הבחירות אינן בסכנה ואין עילה לפקפק בהן, וכן כי אין מניעה להשבעת הכנסת החדשה. איזנקוט הדגיש כי טרם ניתן להסיק מסקנות, אך כינה התערבות זרה "בלתי מתקבלת על הדעת" ורמז בחריפות לקטאר, תוך שהוא מאשים את נתניהו והליכוד בקמפיין מכוון לפגיעה באמון בתוצאות הבחירות. הוא קרא לברר את נסיבות ניסיונות ההשפעה על הבחירות והבטיח למנוע עיכוב בהשבעת הכנסת ב-10 בנובמבר. החקירה החלה בעקבות מכתב של סולברג לזיני, שבו דרש לבדוק חשדות להתערבות זרה. סולברג ציין כי אינו יכול להעריך את מהימנות החשדות, אך הדגיש את הצורך להגן על הדמוקרטיה. דיווחים מאוחרים יותר הצביעו על מעורבות קטאר, שדחתה את ההאשמות, כמו גם טורקיה. נחשף כי השב"כ החזיק במידע על העברות כספים אפשריות עוד לפני הבחירות, אך לא דיווח על כך לוועדת הבחירות, מה שעורר תמיהה לגבי מועד פתיחת החקירה. השב"כ לא התייחס לשאלות אלו בהצהרתו הרשמית.