בליץ חקיקה ושליטה בסדר היום: המינוי הפוליטי שנמצא בלב המאבק בין הגושים

החלפת יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, על ידי האופוזיציה, עשויה להעניק לה שליטה משמעותית על סדר היום הפרלמנטרי ולקדם חקיקה מטעמה, כך עולה מניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה. תפקיד יושב ראש הכנסת, המוגדר כניהולי-טקסי, כולל אחריות על ניהול ענייני הכנסת, שמירת כבודה, הסדר בישיבותיה וקיום תקנונה, וכן ייצוגה כלפי חוץ. עם זאת, ליושב ראש יש השפעה מכרעת על מועדי הדיונים וקידום הצעות חוק, מה שיכול להקשות על הממשלה או לאפשר לאופוזיציה לקדם את ענייניה.

החלפת יושב ראש הכנסת אפשרית גם טרם הקמת ממשלה, אם 61 חברי כנסת דורשים זאת. הבחירה מתבצעת ברוב רגיל, כך שלא כל האופוזיציה חייבת לתמוך במועמד יחיד. העיתוי קריטי במיוחד בתחילת כהונת הכנסת, כאשר נדרשות החלטות על הקמת ועדות וחקיקת חוקים ראשוניים. יושב ראש יכול לעכב תהליכים אלו, אך לא לעכבם בחודשים. הוא גם יכול לקדם חקיקה של האופוזיציה, שכן הנחת הצעת חוק דורשת את אישור נשיאות הכנסת. הדבר היה משמעותי לאחר הבחירות הקודמות, כאשר הוחלף מיקי לוי ביריב לוין כדי לאפשר קידום חקיקה ממשלתית.

בנוסף, החלפת יושב ראש הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה, עשויה לפתור את המשבר המתמשך בנוגע לבחירת מבקר מדינה. אוחנה סירב לקיים פסיקת בג״ץ על בחירות חוזרות לתפקיד, לאחר שנחשדו חברי כנסת בצילום הצבעותיהם. יושב ראש חדש שיאות לקיים את הפסיקה יוכל לאפשר את הבחירות החוזרות, תוך מתן הזדמנות לאופוזיציה להסכים על מועמד מטעמה.

הליך הדחת יושב ראש כנסת שנבחר קשה הרבה יותר, ודורש תמיכה של 90 חברי כנסת. לאורך ההיסטוריה היו רק ארבעה יושבי ראש שלא השתייכו למפלגת השלטון, ובכל המקרים הללו הם לא היוו גורם לעומתי לממשלה. החלפת יושב ראש הכנסת נתפסת גם כהצהרה סמלית על רצון הציבור להחלפת השלטון ועל יכולת שיתוף הפעולה של האופוזיציה.

הליך בחירת יושב ראש הכנסת החדש מתבצע ברוב רגיל, ללא צורך ברוב מיוחד. לעומת זאת, הדחתו דורשת רוב מיוחס של שלושה רבעים מחברי הכנסת, מה שהופך אותה למשימה כמעט בלתי אפשרית ללא שיתוף פעולה רחב. החוק עצמו ניתן לשינוי בקלות יחסית.