יורם נוה: "יחס החוב-תוצר לא יחרוג מ-90% גם בתרחיש קיצון; מצבנו טוב"
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
מנכ"ל כלל ביטוח, יורם נוה, התייחס להשקעת החברה באנתרופיק והציג סימולטור לכלכלת ישראל. הסימולטור מראה כי יחס החוב-תוצר צפוי להישאר מתחת ל-90% גם בתרחישי קיצון. נוה הדגיש את חוזק הכלכלה הישראלית ואת תפקיד הגופים המוסדיים ביציבותה, וציין כי הטיית ההשקעות של כלל לישראל פחתה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- יורם נוה: יחס החוב-תוצר של ישראל לא יחרוג מ-90% גם בתרחישי קיצון.
- כלל ביטוח השקיעה כ-185 מיליון דולר באנתרופיק, מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד.
- כלל השיקה סימולטור לכלכלת ישראל עד 2031, המציג תרחישי בסיס ומיתון.
- נוה הדגיש את חוזק הכלכלה הישראלית, הממוקמת גבוה בתוצר לנפש בעולם.
- הטיית ההשקעות של כלל בישראל פחתה לאחר רכישות בתקופת המשבר.
מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, יורם נוה, שיתף תובנות לגבי השקעות החברה באנתרופיק, מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד, והציג מודל סימולציה לכלכלת ישראל. נוה הדגיש כי ההשקעה באנתרופיק, שהחלה בספטמבר 2025, התאפשרה בזכות יכולתה של כלל להשקיע סכומים גדולים של מאות מיליוני דולרים, מה שהופך אותה לרלוונטית לקרנות מובילות בעולם. ההשקעה הכוללת של כלל באנתרופיק עומדת על כ-185 מיליון דולר בשלושה סבבים, אך נוה הזהיר מפני התלהבות מוקדמת וציין כי מימוש ההשקעה וקבלת הרווחים ייקחו זמן.
בנוגע לכלכלת ישראל, נוה הציג סימולטור שפותח על ידי כלל, המנתח את הכלכלה עד שנת 2031 בשני תרחישים עיקריים: תרחיש בסיס ותרחיש מיתון עולמי. לפי הסימולטור, יחס החוב-תוצר של ישראל צפוי להגיע לכ-70% בתרחיש הבסיס, לכ-80% בתרחיש מיתון, ולכל היותר 90% בתרחישי קיצון, נתונים הנחשבים טובים בהשוואה למדינות אחרות כמו בריטניה וצרפת. נוה הדגיש את חשיבות המשמעת הפיסקלית והיציבות הממשלתית לשמירה על הנתונים החיוביים.
נוה ציין כי התוצר לנפש בישראל גבוה וממקם אותה במקום ה-13 בעולם, ובמקום הרביעי בקרב כלכלות מעל 10 מיליון איש. הוא ייחס את חוזק הכלכלה לשילוב של גורמים, כולל ההייטק והדיפנס-טק, וציין כי הסיכון הגיאופוליטי של ישראל ירד בהשוואה למצב העולמי המורכב יותר. בנוגע להשקעות, נוה הסביר כי הטיית ההשקעות של כלל לישראל כבר אינה משמעותית כבעבר, לאחר שבתקופת המשבר רכשה החברה נכסים במחירים אטרקטיביים, וכעת, עם עליית המחירים וחזרת גופים אחרים להשקיע בישראל, הפער הצטמצם. הוא הדגיש את תפקיד הגופים המוסדיים בישראל, כמו כלל, ביצירת יציבות ואיזון לכלכלה המקומית, במיוחד בהשקעות לא סחירות.
מוזכרים