על רקע פניית סולברג לזיני: האם אפשר לבטל את תוצאות הבחירות?

יושב ראש ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, פנה לראש השב"כ דוד זיני בבקשה לפתוח בחקירה בחשד למימון זר ושוחד בבחירות. הפנייה נעשתה על רקע פרסומים בנושא, אך בשלב זה לא ניתן לקבוע דבר באשר לנכונותם או לייחס חשד לגורם כלשהו.

הכתבה בוחנת את האפשרות החוקית לביטול תוצאות בחירות בישראל. על פי חוק הבחירות לכנסת, בית המשפט רשאי לבטל תוצאות בחירות, ככלל או בקלפי מסוימת, ולהורות על עריכת בחירות חוזרות. עילות אפשריות לכך כוללות התנהלות בחירות לא חוקית, חלוקת קולות שגויה, חלוקת מנדטים שלא כדין, או השגת קולות שלא כחוק, וזאת בתנאי שהדבר השפיע על חלוקת המנדטים הסופית.

הסמכויות הנתונות לבית המשפט רחבות וכוללות קביעה שאדם מסוים לא נבחר, קביעה מחדש של חלוקת הקולות, או הכרזה על בטלות תוצאות הבחירות וקיום בחירות חוזרות. ערעורים כאמור ידון בבית משפט לעניינים מנהליים, ולאו דווקא בבית המשפט העליון. מי שרשאי להגיש ערעור כולל חברי ועדות בחירות, סיעות בכנסת, חברי כנסת, רשימות מועמדים, וכן היועצת המשפטית לממשלה. המשיבים בערעור יהיו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים, ובא כוח הסיעה או חבר הכנסת הרלוונטיים.

ערעור על תוצאות הבחירות יש להגיש תוך שבועיים מפרסום התוצאות, אם כי בית המשפט יכול להאריך מועד זה בנסיבות מיוחדות. חשוב לציין כי דיון בערעור לא יעכב את עבודת הכנסת או את חוקיות החלטותיה. במקרה של בחירות חוזרות, הן יתקיימו על בסיס פנקס הבוחרים המקורי, ללא זכות הצבעה למי שמלאו להם 18 בין הבחירות המקוריות לחוזרות.

לגבי תקדימים, ערעורי בחירות לכנסת אינם נפוצים ואינם נוטים להתקבל. לעומת זאת, בבחירות לרשויות המקומיות אירעו מקרים של בחירות חוזרות, למשל בעכו, בית שמש ונצרת, אך שם מספר הבוחרים קטן יותר והשפעת כל קול משמעותית יותר.