הצבא הישראלי הרס בתים בכפר אל-וולג'ה, תושבים מדווחים על גניבת כספים וזהב
תורגם ותומצת מתוך Al-Shams על ידי baba
צה"ל הרס שני בתים בכפר אל-וולג'ה, הסמוך לירושלים, בהם שש דירות מגורים. ראש המועצה הכפרית, ח׳דר אל-אערג׳, דיווח כי המשפחות שאיבדו את בתיהן נאלצו למצוא פתרונות דיור זמניים. בנוסף להריסות, התושבים מדווחים על גניבת כספים וזהב על ידי חיילים ועובדים ישראלים במהלך ההריסות. אל-אערג׳ האשים את הסירוב הישראלי לאשר תכנית בניין עיר כוללנית כגורם המותיר מבנים רבים בסכנת הריסה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- צה"ל הרס שני בתים בכפר אל-וולג'ה, בהם שש דירות, וגרם לעקירת משפחות.
- תושבים בכפר אל-וולג'ה מדווחים על גניבת כספים וזהב על ידי חיילים ועובדים ישראלים.
- ראש המועצה הכפרית אל-וולג'ה, ח׳דר אל-אערג׳, תיאר את ההריסות כ"טרגדיה אנושית".
- הריסות הבתים בכפר אל-וולג'ה קשורות להיעדר אישור לתכנית בניין עיר כוללנית.
- תושבי אל-וולג'ה מתמודדים גם עם קשיים בגישה לאדמות חקלאיות מעבר לגדר ההפרדה.
כוחות גדולים של צה"ל פשטו על הכפר אל-וולג'ה, הסמוך לירושלים, והרסו שני בתים שהכילו שש דירות מגורים. הבתים, שנבנו בסביבות שנת 2008, היו מאוכלסים במשפחות וילדים. לדברי ראש המועצה הכפרית אל-וולג'ה, ח׳דר אל-אערג׳, צווי ההריסה הופעלו מחדש לאחרונה לאחר שהוקפאו במשך תקופה ארוכה. אל-אערג׳ תיאר את ההריסות כ"טרגדיה אנושית" והסביר כי המשפחות שאיבדו את בתיהן נאלצו להיעזר בסיוע זמני, כאשר עתידן הדיור לוט בערפל.
אל-אערג׳ הסביר כי רוב אדמות הכפר מסווגות כשטח "C" לפי הסכמי אוסלו, מה שמחייב אישורים מהמנהל האזרחי הישראלי לבנייה. היעדר אישור לתכנית בניין עיר כוללנית לכפר, למרות ניסיונות להכנתה, משאיר מבנים רבים בסכנת הריסה. לדבריו, התירוץ להריסת הבתים היה בנייה מחוץ לאזור המאושר, אף שהבתים נמצאים במרכז הכפר. הוא האשים את הסירוב המתמשך לאשר את התכנית כגורם המותיר את התושבים במצב של התמודדות מתמדת עם צווי הריסה.
בנוסף לאובדן הבתים, המשפחות דיווחו על אובדן חלק מרכושן, כולל כספים ותכשיטי זהב, שנעלמו מהבתים לאחר ההריסה. אל-אערג׳ האשים חיילים ועובדים ישראלים בגניבת הרכוש, וציין כי אחד הבתים נפרץ באמצעות דחפור. התושבים גילו את היעלמות הכספים והזהב לאחר ששבו לבתיהם ומצאו אותם הרוסים.
אל-וולג'ה, כפר פלסטיני המונה למעלה מ-5,000 תושבים, שוכן מדרום-מערב לירושלים. תושביו גורשו מכפרם המקורי בשנת 1948, וכיום הם מחזיקים רק בחלק מאדמותיהם. מיקומו הגיאוגרפי של הכפר מקנה לו קשר לירושלים, אך סיווגים מנהליים וגבולות מורכבים מקשים על חיי התושבים ועל זכויותיהם לבנות ולהשתמש באדמותיהם.
הסבל בכפר אינו מסתכם בהריסת בתים בלבד, אלא כולל גם פגיעה באדמות חקלאיות, שחלקן נמצאות מעבר לגדר ההפרדה, מה שמקשה על התושבים להגיע אליהן לקטיף זיתים. אל-אערג׳ תיאר את המצב כ"כואב" והזהיר כי המשך הסירוב לאשר את התכנית ההיקלית עלול להותיר בתים נוספים בכפר בסכנת הריסה.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.