78 שנה של סודות נחשפים: בתוך לשכת ראש הממשלה ברגעים שאחרי הבחירות

מאחורי הקלעים של לשכת ראש הממשלה, ימים ספורים לאחר הבחירות, מתנהלים מאבקי כוח וקרבות על השפעה, ולאו דווקא על מדיניות. עדותם של אנשי לשכה בכירים לשעבר, ששירתו לאורך עשרות שנים ראשי ממשלה מימי גולדה מאיר ועד בנימין נתניהו, חושפת את הדינמיקה הפנימית המורכבת ברגעים שלאחר היוודע תוצאות האמת.

אנשי הלשכה מתארים כיצד מיד לאחר ניצחון בבחירות, או עם היוודע תוצאות המרמזות על חילופי שלטון, מתחילים מאבקי שליטה על קרבה לראש הממשלה הנבחר. יועצת התקשורת אודליה כרמון, ששירתה את אריאל שרון ובנימין נתניהו, מתארת תחושת ניכור וחשדנות כלפי מי שלא נמנה עם הגרעין הקרוב, וכיצד אנשי השב"כ מחליפים את הטלפון של ראש הממשלה ומחייבים פנייה רשמית. היא מוסיפה כי התחרות על כניסה ל"אקווריום" - המתחם הפנימי של הלשכה - הייתה קשה ביותר, כאשר כל אחד מנסה להוכיח את עצמו כאיש הנכון להמשיך לצידו של המנהיג.

עדנה חלבני, ששירתה ראשי ממשלה במשך 50 שנה, כולל את גולדה מאיר, יצחק רבין ויצחק שמיר, מתארת את המאבק הפיזי על חדרים בלשכה, כאשר קרבה פיזית למשרד ראש הממשלה סימלה חשיבות. היא מציינת כי אנשים שינו את עורם והתחנפו כדי לזכות בתפקידים, ומתארת מקרה בו אריאל שרון הפגין אכזריות כלפי דוד לוי, לאחר שזה דאג לו בעבר.

אריה זהר, שעבד במשרד ראש הממשלה 45 שנה, מסביר כי ראש הממשלה נחשב ל"ראש ממשלה מיועד" עד להצבעת האמון בכנסת, ואינו נכנס ללשכה באופן רשמי. חפיפה בין ראש ממשלה יוצא לנכנס היא לרוב טקס סמלי וקצר, כפי שמתארת מרית דנון, שניהלה את לשכותיהם של חמישה ראשי ממשלה. היא נזכרת ברגעים קשים של חילופי שלטון, כמו במקרה של אהוד ברק, וכן במצב של "אדמה חרוכה" שהותירו אנשי שמיר לאחר רוטציה עם שמעון פרס.

עובדי מדינה קבועים חווים טראומה וחרדה בעת חילופי שלטון, כשהם מרגישים כ"נטע זר" וצריכים להוכיח את עצמם מחדש. גם מצבי תיקו או היעדר הכרעה פוליטית יוצרים אי-ודאות מתוחה, המתאפיינת בהימנעות מהחלטות אסטרטגיות. לעומת זאת, המשך כהונה של ראש ממשלה מביא לתחושת יציבות ושגרה.

הכניסה ללשכת ראש הממשלה מתוארת כ"כלוב מזהב", עם בידוד פיזי וסדר יום מוכתב מבחוץ. ראש הממשלה החדש נדרש להפגין עוצמה וביטחון מהיום הראשון, תוך התמודדות עם סוגיות ביטחוניות וקבלת החלטות דרמטיות. למרות המעטפת, ראשי ממשלה רבים חווים תחושת בדידות עמוקה ברגעים המכריעים, כשהאחריות כבדה ומוטלת רק על כתפיהם.