אחרי הבחירות - הקרב האמיתי של הישראלים מתחיל: גל התייקרויות בדרך

לאחר הבחירות, צפוי גל התייקרויות חדש במוצרי מזון בישראל, כאשר ענקיות המזון מכינות סבב העלאות מחירים נוסף, המתוכנן לשנת 2027. התופעה של עליית מחירים מהירה וירידת מחירים איטית או לא קיימת, מעוררת שאלות לגבי מבנה השוק והתחרות.

חברות בינלאומיות כמו פרוקטר אנד גמבל ורקיט מדווחות על פגיעה ברווחים בשל עליית עלויות, ועל לחצים להעלות מחירים. נסטלה מציינת כי יש גבול ליכולת להעלות מחירים מבלי להרחיק צרכנים. חלק מהלחצים נובעים מעלויות אנרגיה והובלה המושפעות ממלחמות, אך חברות אלו העלו מחירים גם בתקופות הקורונה, המלחמה באוקראינה וגל האינפלציה העולמי.

בישראל, מבנה השוק מורכב יותר. עשרת הספקים הגדולים אחראים ליותר ממחצית ממכירות ענף המזון, מה שמגביל את התחרות בין רשתות השיווק ומעניק לספקים עוצמה מסחרית. למרות ירידה מסוימת במדד המחירים לצרכן ובמדד המזון בספטמבר 2026, האינפלציה השנתית עדיין קיימת, והירידה החודשית אינה מבטלת שנים של התייקרות מצטברת.

הפערים במחירים בין ישראל לאירופה מוסברים לעיתים בכשרות, לוגיסטיקה, מיסוי, שוק קטן וחסמי יבוא. עם זאת, נדרשת בחינה מעמיקה של התמחור, תוך התחשבות בעלויות רכש, שערי מטבע, הובלה, ורכיבים שהוזלו, וכן ברווחיות היבואן המקומי. הציבור לא אמור לממן התייקרות שאינה מוצדקת.

מומחים קוראים לממשלה, לרגולטורים ורשות התחרות לפתוח את השוק ליבוא, להוריד חסמי כניסה ולהגביר שקיפות. נדרשת נחישות דומה לזו שהפגינו האזרחים בבחירות, כדי להיאבק ביוקר המחיה ולסרב לקבל העלאות מחירים כמובן מאליו, במיוחד כשהמחירים גבוהים והתאגידים מודים שהצרכנים מתקשים לספוג עלויות נוספות.