מערכת הביטחון דורשת עוד 25 מיליארד שקל - אבל איזה ממשלה תאשר לה אותם?

מערכת הביטחון דורשת תוספת תקציבית של 25 מיליארד שקל, שתובא לאישור לאחר הבחירות. תקציב הביטחון לשנת 2026 עומד כעת על 158 מיליארד שקל, זינוק משמעותי מהיעד המקורי של 111 מיליארד שקל, וזאת לאחר שכבר הוגדל פעמיים מאז מרץ 2026. הגידול נובע מהמציאות המבצעית המורכבת, הכוללת פריסה בשלוש חזיתות, לבנון, סוריה ועזה, בעלות של למעלה מ-2 מיליארד שקל בשבוע, וכן מהיערכות מול איראן.

הדרישה לתוספת התקציבית הועלתה בפגישה בין ראש הממשלה, שר הביטחון ישראל כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. קיים קושי לאשר את התוספת באופן דחוף לפני כינון הכנסת החדשה, ונתניהו ייאלץ להכריע בנושא, ייתכן שאף לפני הקמת ממשלה חדשה.

הגידול בהוצאות הביטחון מחריף את משבר כוח האדם בצה"ל, המסתמך על גיוס נרחב של חיילי מילואים, דבר הכרוך בעלות כלכלית אסטרונומית. ההערכות הן שתקציב הביטחון עלול לזנק ל-200 מיליארד שקל בשנה הבאה, ולהישאר ברמה זו עד 2028. הוצאות הביטחון הנוכחיות מהוות כ-7.8% מהתמ"ג, וההגדלה הנוספת צפויה להעלות את השיעור לכ-8.3%, שיא עולמי.

המשמעות הכלכלית של הגידול בתקציב הביטחון היא קיצוצים נרחבים בתקציבים אחרים, וייתכן שיוטלו מיסים חדשים בתחילת 2027, כגון העלאת המע"מ ל-19%, הטלת מס על קרקעות פנויות, או ביטול פטורים ממס. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מזהיר מפני הגדלה לא מבוקרת של תקציב הביטחון, שעלולה לפגוע בשירותי החינוך, הבריאות והרווחה, ולדחות פרויקטים לאומיים בתחומי התשתיות והתחבורה.