לאחר הבחירות, ישראל נערכת לאיראן: האם צה"ל מוכן למכה?

למרות סיום מוצלח של הבחירות בישראל, המתיחות סביב איראן גוברת. ראש המטה הכללי של צה"ל, גנרל-לויטננט אייל זמיר, היה דמות מרכזית בהבטחת ביטחון הבוחרים. לאחר הבחירות, תשומת הלב הישראלית שבה והתמקדה באיראן, כאשר האפשרות לעימות צבאי חדש במזרח התיכון נותרה שאלה מרכזית. על פי הערכות, מערכות הביטחון הישראליות הצליחו להתמודד עם איומים ולא לאפשר הסלמה של תקריות בודדות לסכסוך רחב היקף, אך הדיונים על חידוש פעולות צבאיות נגד איראן נמשכים.

גורם משפיע על התפתחות האירועים הוא עמדתה של ערב הסעודית, המצפה לתמיכת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במאבק נגד איראן וגרורותיה, כמו החות'ים בתימן. גם מדינות נוספות כמו עומאן, איחוד האמירויות, כווית, בחריין, ירדן ומצרים חוששות מהפעילות האיראנית, במיוחד מאיומים על נתיבי שיט חיוניים כמו מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב. במקביל, נמשכות המחלוקות סביב תוכנית הגרעין האיראנית ופיתוח טילים בליסטיים וכטב"מים.

ארה"ב מגבירה את המוכנות הצבאית, עם סימנים כמו העברת מטוסי תדלוק לאירופה והנעת ספינות מלחמה לים התיכון. מבצע אפשרי נגד איראן ידרוש תיאום בין וושינגטון לירושלים, כאשר תרחיש אפשרי כולל חלוקת אזורי פעולה. עם זאת, מוכנות צבאית אינה מחייבת החלטה על מבצע, וישראל שוקלת מטרות ספציפיות, חלוקת משימות והערכת השלכות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב לצה"ל ולמוסד שתי משימות עיקריות: הפלת המשטר האיראני ונטרול האיום הגרעיני. בעוד שישראל יכולה לפגוע קשות בתשתיות הגרעין האיראניות ולעכב את תוכניותיה, הפלת המשטר באמצעות תקיפות אוויריות בלבד מורכבת יותר ודורשת שינויים פנימיים באיראן. קיים פער בין ההצהרות הפוליטיות ליכולות המבצעיות.

הסלמה חדשה עלולה להוביל לשינויים פוליטיים אזוריים, כולל שיתוף פעולה הדוק יותר בין ישראל למדינות המפרץ, מה שיכול לחזק את הסכמי אברהם. עם זאת, גורמים פוליטיים פנימיים בישראל, כמו מפלגות ימין, עלולים לסבך את קידום ההסכמים האזוריים. מלחמה חדשה נותרה תרחיש אפשרי, וישראל מתמודדת עם אתגרים פנימיים, איראניים ואמריקאיים. השאלה המרכזית היא לא רק מוכנות צה"ל למכה, אלא גם התוצאות האפשריות של מבצע כזה, תוך הערכת מטרות, תיאום בין בעלות ברית ושליטה בהסלמה.