ארה"ב ויתרה על הכרעה וניצחון חרוץ. ישראל לא יכולה לוותר עליהם
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
ארה"ב וישראל נערכות לאפשרות של גל תקיפות משותף באיראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב, שמטרתו לפגוע בכלכלה האיראנית וללחוץ עליה לשוב למשא ומתן. גורמים אמריקניים וישראלים מודים כי המערכה הצבאית והסנקציות לא הצליחו עד כה להביא להכרעה מדינית. ישראל צריכה להציע לארה"ב תוכנית הכרעה משותפת, ולא להסתפק בהתשה או בהחלשה זמנית של איראן, שכן היא אינה יכולה להרשות לעצמה מערכה ממושכת.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ארה"ב וישראל נערכות לגל תקיפות משותף באיראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב.
- המערכה הצבאית והסנקציות לא הצליחו עד כה להביא להכרעה מדינית מול איראן.
- ישראל צריכה להציע לארה"ב תוכנית הכרעה משותפת מול איראן.
- התשה ממושכת אינה אסטרטגיה אפשרית עבור ישראל בסביבתה העוינת.
- יש לפתח תפיסה להשגת הכרעה אסטרטגית קצרה מול איראן.
דיווחים מוושינגטון מצביעים על אפשרות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, שיתקיימו ב-3 בנובמבר. הבית הלבן הבהיר שלא יתקפו לפני הבחירות, אך לפי דיווחים, צבא ארה"ב וצה"ל נערכים לאפשרות של גל תקיפות משותף, שמטרתו לפגוע בכלכלת איראן וללחוץ עליה לשוב למשא ומתן. הנשיא דונלד טראמפ הציג את הבחירה כ"לגמור את זה, או לעשות עסקה", אך גל תקיפות שמטרתו להביא לעסקה אינו "גמר", אלא עוד סבב לחץ.
דנה סטרול, בכירה לשעבר בפנטגון, אמרה ל"ניו יורק טיימס" שהמערכה הצבאית, הסנקציות והמצור הימי האמריקני לא הצליחו להחזיר את המשטר בטהרן לשולחן המשא ומתן באופן משמעותי. גם ניתוח של המועצה ליחסי חוץ האמריקנית קובע שארה"ב לא הצליחה לתרגם את הצלחותיה בשדה הקרב לניצחון מדיני. הבחירות בישראל הסתיימו ללא רוב ברור לאף גוש, וייתכן שהחלון לחידוש המערכה ייפתח עוד במהלך הרכבת הממשלה. ישראל צריכה להניח שהנשיא האמריקני עשוי לדרוש את השתתפותה.
דוקטרינת קולבי, הבסיס לאסטרטגיית ההגנה הלאומית של ארה"ב, מבקשת למנוע מיריבים להשיג הישגים אסטרטגיים. אולם, בזירה האיראנית, יישום ההיגיון של שלילת יכולות והפעלת לחץ לא הביא עד כה לניצחון מדיני. ארה"ב תצטרך להכיר בכך שהיישום נכשל ולשנותו. לפחות מול איראן, החלשה ולחץ שאינם מביאים להכרעה ולהסדר יציב אינם יכולים להיחשב לניצחון. קולבי ניסח ריסון מול מעצמות גרעיניות, אך מטרת המלחמה מול איראן היא שלא תהפוך למעצמה גרעינית.
גם ישראל אינה חסינה מפני כשל. במשך שנים נשענה האסטרטגיה הישראלית על הרתעה, הכלה והתשה, במקום על הסרת איומים והכרעתם. הלקח מ-7 באוקטובר מחייב את ישראל לשוב לדוקטרינת ההגנה הלאומית ההכרעתית ולהציע לארה"ב לאמץ אותה, לפחות בזירה האיראנית. אם הנשיא יבקש מישראל להשתתף בתקיפה נוספת, ישראל צריכה להגיע לוושינגטון עם הצעה לתוכנית הכרעה משותפת, שמטרתה לשלול מאיראן את היכולת לכפות את תנאי סיום המלחמה או להציבם מעמדת כוח, ולא להסתפק בהחלשה זמנית.
הכרעה מול איראן נדרשת למצוא דרך לשלול מן המשטר את יכולתו להמשיך במלחמה ולהכתיב את תנאיה, בלי להישען על מאמץ יבשתי רחב. פגיעה בעורקי הכלכלה לבדה אינה הכרעה, אלא אם היא שוללת מן המשטר את יכולת הלחימה ומאפשרת לכונן הסדר שאינו מוכתב על ידו. האתגר הוא מקצועי, אינטלקטואלי וטכנולוגי. יש לפתח תפיסה שתגדיר כיצד משיגים הכרעה אסטרטגית בתנאים אלה, ולהביא את פירותיה לשיח עם האמריקנים. יש לתכנן את המערכה כך שתהיה קצרה ככל האפשר ותוביל במהירות להכרעה, לפני שהשחיקה תתרחב. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה התשה, בניגוד לארה"ב שיכולה לשאת מערכה ממושכת טוב יותר. המשימה הראשונה של הרמטכ"ל היא לגבש חלופה אסטרטגית להכרעת איראן ולהציגה לאישור. לאחר מכן, הממשלה תציג את התוכנית לנשיא ארה"ב, ובמקביל יתואם הדיון המקצועי עם צבא ארה"ב.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
