משפט נתניהו: השופטים אמרו לא למהלך של עמית חדד

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, להרחיב את חקירת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט מעבר לאישורי פתיחת החקירות נגדו. הסנגורים טענו כי חלה "הגנה מן הצדק" וכי ישנם מחדלים מהותיים בחקירה, אך ייאלצו לבסס טענות אלו באמצעות עדים וראיות אחרים.

בדיון עלתה השאלה האם ניתן להציג למנדלבליט שאלות על פעולות חקירה שבוצעו לאחר שאישר את פתיחת החקירה. השופטים כבר הביעו עמדה שלילית לבקשה בדיון קודם, אך אפשרו לסנגורים לטעון שוב. הסנגורים קיוו להשתמש בהרחבת העדות כדי לבסס את טענותיהם ל"הגנה מן הצדק", בטענה שאם יישאלו השאלות הנכונות ניתן יהיה לסיים את המשפט. חדד טען כי "יש צבר גדול של פעולות בלתי חוקיות כמעט על כל צעד ושעל בחקירה הזאת", וכי הדבר מבטא "ראיית מנהרה" ו"להיטות יתר" מצד המשטרה והפרקליטות, שהביאו להשארת ראיות מזכות על רצפת חדר העריכה.

הסנגורים טענו כי ניתן לבטל כתב אישום על בסיס טענה מינהלית, וכי כדי לבחון טענה זו יש להניח תשתית עובדתית רלוונטית. לטענתם, הוסתרו מעובדות מהותיות מהיועץ המשפטי לממשלה, מה שגרם לכך שהחלטתו להגיש כתבי אישום הייתה פגומה. השופטת תירוש הסבירה כי בכל תיק יש טענות להגנה מן הצדק וניתן לחקור את התובע או תובע בכיר, אך הזהירה מפני פתיחת הדלת למקרים אחרים, שכן זימון תובעים ויועצים משפטיים לעדות הוא חריג.

השופט בר-עם סבר כי הדלת כבר נפתחה, שכן היועץ המשפטי לממשלה העיד ויש דברים שמצריכים בירור מעמיק יותר, ותהה כיצד ניתן להתעלם מכך שהיועץ המשפטי מעיד על פעולות בלתי חוקיות. למרות זאת, בסופו של דבר הכריעו השופטים להשאיר את עדותו של מנדלבליט בגדר אישורי היועץ בלבד ולא להרחיב את החקירה. ההגנה תוכל להציג מחדלי חקירה וטענות שמשרתות את הטיעון ל"הגנה מן הצדק" באמצעות עדים וראיות אחרים.