אייזנקוט שוקל שלושה תרחישים להרכבת ממשלה: ממשלה צרה עם תמיכה חיצונית, ממשלה צרה עם החרדים או הדתיים לאומיים, או ממשלת אחדות ללא נתניהו

יושב ראש מפלגת "ישר", גדי אייזנקוט, בוחן שלוש אפשרויות להרכבת הממשלה הבאה בישראל, כך עולה מדיווח בעיתון "מעריב". האפשרויות כוללות הקמת ממשלה צרה הנסמכת על תמיכה חיצונית של מפלגות ערביות, הסכם עם המפלגות החרדיות או נציגי הציונות הדתית, או הקמת ממשלת אחדות רחבה עם "הליכוד" אך ללא בנימין נתניהו בראשה.

התרחישים נדונו לאחר פרסום התוצאות הראשוניות של הבחירות, כאשר הערכות לגבי כוחן של המפלגות השתנו. אייזנקוט הצהיר כי הציבור קרא לשינוי ואיבד אמון בשלטון הנוכחי, וכי גוש נתניהו נחלש בעוד יריביו זכו לתמיכה רבה יותר. הוא הדגיש כי אחוז ההצבעה הגבוה מעיד על רצינות הציבור, וכי מערכת בחירות נוספת תהיה טעות. אייזנקוט רמז כי הוא סבור שנתניהו צריך לפרוש מהחיים הפוליטיים.

התרחיש הראשון, ממשלה צרה עם תמיכה חיצונית של מפלגות ערביות, הפך למורכב יותר בשל עלייה צפויה בכוחן של המפלגות הערביות, מכ-14-15 מנדטים ל-17-18. התרחיש השני כולל הקמת ממשלה צרה עם החרדים או הציונות הדתית, הדורשת הסכמים פוליטיים מורכבים. התרחיש השלישי, ממשלת אחדות רחבה עם "הליכוד" ללא נתניהו, נתפס כאפשרי שכן התוצאות משקפות דרישה לשינוי הנהגה ולאו דווקא הדחת כל "הליכוד". גורמים במפלגתו של אייזנקוט הדגישו כי לא יחזרו על טעויות עבר ולא יוותרו על עקרונותיהם.

במפלגת "ישר" הביעו חשש מצעדים שנתניהו עלול לנקוט בתקופת המעבר, כגון ניסיון לחזק את מעמדו או לסכל את המשא ומתן הקואליציוני. אייזנקוט פנה למנהיגי מערכת הביטחון והשירות הציבורי וקרא להם להגן על האינטרסים של האזרחים ולא להיכנע ללחצים פוליטיים, תוך שהוא מבטיח את תמיכתו המלאה.

בנוסף, אייזנקוט התייחס לסוגיות גיוס לצה"ל והקמת ועדת חקירה ממלכתית, שהיו מרכזיות בקמפיין הבחירות. הוא הבטיח לפעול נגד התחמקות מגיוס, השתקת בעיות ודיסאינפורמציה פוליטית, והדגיש כי ייצג את כלל קבוצות האוכלוסייה. "עידן ה'אנחנו והם' הסתיים", אמר אייזנקוט, והדגיש כי הוא רואה בתוצאות הבחירות הזדמנות להתחלה חדשה עבור כלל המדינה.

מוקדם יותר, יו"ר מפלגת "עוצמה יהודית" בן-גביר הביע התנגדות נחרצת להקמת ממשלה רחבה בכנסת.