עידן הקוונטום מתרחב: מהפכת המיליארדים הבאה של ההייטק הישראלי

בשנים האחרונות הושקעו כ-1.25 מיליארד שקל בתחום המחשוב הקוונטי בישראל, מתוכם 500 מיליון שקל מתקציב רשות החדשנות. כעת, הרשות מגבשת תוכנית ממשלתית חדשה שתובא לאישור הממשלה, ותתמקד בפיתוח תוכנה ותיקון שגיאות קוונטיות, בניגוד לחמש השנים הראשונות שהתמקדו במחקר אקדמי לפיתוח קיוביטים. ענף הקוונטום הישראלי מעסיק כבר למעלה מ-1,000 עובדים וגייס מעל מיליארד דולר מהון פרטי. במקביל, יוכרזו בקרוב הזוכים במכרז מחשוב קוונטי לאומי בהיקף 200 מיליון שקל, ועד 2030 יועברו כמיליארד שקל נוספים לרכישת מחשבים קוונטיים תעשייתיים.

מחשוב קוונטי, המבוסס על עקרונות פיזיקליים ייחודיים כמו סופרפוזיציה ושזירה, משתמש בקיוביטים המסוגלים לייצג מצבים מרובים בו-זמנית, ומעניק כוח חישוב אקספוננציאלי לפתרון בעיות מורכבות. השילוב בין בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי צפוי להאיץ משמעותית את קצב הפיתוח המדעי והטכנולוגי, ואף לקדם את המעבר לבינה מלאכותית על-אנושית ואת "רגע הסינגולריות".

בישראל פועל אקוסיסטם קוונטי צומח הכולל למעלה מ-20 חברות סטארט-אפ בתחומים מגוונים. לאחרונה נמכרה חברת קלאסיק (Classiq) לענקית השבבים אינטל תמורת 2.3 מיליארד דולר. חברת Quantum X Labs (QXL) מינתה את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לנשיא המועצה המדעית שלה. החברה, שהוקמה לפני כארבע שנים על ידי פרופ' ניר שרון ויקי ברנס, מפתחת פעילות רוחבית בתחומי התוכנה, החומרה, היישומים והחישה.