הטענות של מפלגת ביחד נגד הליכוד, וההבהרת ועדת הבחירות

מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט טענה כי נציגי הליכוד עוקבים אחר מצביעים בתוך הקלפיות ומדווחים על פעילותם באמצעות יישומון, בניגוד לחוק ולהנחיות ועדת הבחירות המרכזית. בעקבות הטענות, פנתה המפלגה לוועדת הבחירות, שהבהירה כי אין בידיה בשלב זה דיווחים על פעילות כזו.

ועדת הבחירות המרכזית מסרה בתגובה כי הטענות המופצות ברשת אינן תואמות את המידע המצוי בידיה, וכי נכון לעכשיו אין בידיה דיווחים על פעילות כזו. לצד זאת, הוועדה עדכנה על דיווח נקודתי על צילום בקלפי במושב ירחיב, שבו חברת ועדת הקלפי הבינה את טעותה והפסיקה את הפעולה.

הוועדה הדגישה כי חל איסור על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למפלגות מידע על הגעת אדם לקלפי או על עצם הצבעתו, לרבות באמצעות יישומונים. איסור זה חל על כלל המפלגות ונציגיהן.

כזכור, בחודש אוגוסט האחרון קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות אינם רשאים להעביר למפלגותיהם בזמן אמת מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע באמצעות אפליקציית אלקטור. החלטה זו התבססה על הקביעה כי מידע זה הוא פרטי. החלטת סולברג עוררה התנגדות בליכוד ובמפלגות נוספות, שטענו כי מדובר בשינוי משמעותי בכללי הפעילות ביום הבחירות. בתחילת ספטמבר, מליאת ועדת הבחירות המרכזית קיבלה החלטה שאפשרה למפלגות להמשיך לקבל מידע על הגעת מצביעים באמצעות יישומונים, ובכך הפכה את עמדתו המקורית של יו"ר הוועדה. המחלוקת הגיעה לבג"ץ, שהפך את החלטת המליאה וקבע כי אין להעביר למפלגות מידע על השתתפותם של אזרחים בהצבעה, וכי האיסור חל גם על העברת מידע דומה באמצעים אחרים. השופטת יעל וילנר, שאליה הצטרפו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, קבעה כי העברת המידע אינה מעוגנת בהסמכה חוקית מתאימה ופוגעת בזכות לפרטיות. למרות האיסור, המפלגות עדיין רשאיות להפעיל מטות שטח וליצור קשר עם תומכיהן.