פיצוי לנפגעי פרוטקשן: המדינה מעדיפה לשלם במקום למשול

רשות המיסים פתחה מסלול פיצוי חדש לבתי עסק שנפגעו מסחיטת דמי חסות, מהלך המעורר שאלות ציבוריות, תקציביות ומשפטיות. התוכנית, המוגדרת כפיילוט, מאפשרת לעסקים שנפגעו עקב סירוב לשלם דמי חסות או הגשת תלונה במשטרה, לתבוע פיצוי על נזק ישיר. הדבר מעלה תמיהה לאור טענות חוזרות ונשנות על מחסור במשאבים לפיצוי נפגעי מלחמה.

השימוש בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, שנועד לנזקי מלחמה ופעולות איבה, מעורר ספקות משפטיים, שכן הוא מעולם לא נועד לשמש כמנגנון ביטוח מפני פשיעה מאורגנת. המומחים טוענים כי אם יש צורך ציבורי בפיצוי נפגעי פרוטקשן, יש לקדם חקיקה ייעודית ושקופה בכנסת, ולא להשתמש בקרן פיצויים למטרה זו.

המהלך מעורר גם שאלות לגבי מהותה של משילות. במקום אכיפה תקיפה של החוק, המדינה בוחרת לפצות את קורבנות הפשיעה לאחר שכבר נגרם הנזק. הדבר שולח מסר ציבורי בעייתי, המעיד על כישלון מערכות האכיפה והשיטור במאבק בפשיעה מאורגנת, במקום למנוע אותה מלכתחילה. עו"ד מאורי עמפלי, שותף מייסד במשרד עמפלי, מדגיש כי משילות נמדדת ביכולת למנוע את הפשיעה, לא בגובה הפיצוי.

הכתבה מציינת כי פשיעה מאורגנת השתלטה על ענף משלוחי המזון באשדוד, וכי נשלל רישיונה של חברת שמירה המואשמת בעבירות פרוטקשן והלבנת הון.