הטבות ביד אחת, גזירות ביד השנייה: מי הרוויח ומי הפסיד ממדיניות המס של הממשלה?
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
מדיניות המס של הממשלה בשנים האחרונות כללה זיגזגים בין הטבות להקלות, תוך פגיעה בהכנסה הפנויה של חלקים נרחבים מהציבור. בעוד משפחות מהמעמד הבינוני-גבוה עם ילדים צעירים נהנו מרווח מצטבר, רווקים, עצמאים ובעלי שכר נמוך ספגו הפסדים. העלאת המע"מ ל-18% החמירה את המצב, והותירה את רוב הציבור ללא שיפור ריאלי ואף עם פגיעה כלכלית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מדיניות המס של הממשלה יצרה זיגזג בין הטבות להקלות, תוך פגיעה בהכנסה הפנויה של הציבור.
- הורים עובדים עם ילדים צעירים נהנו מהטבות מס, אך בעלי שכר נמוך לא הושפעו לטובה.
- הקפאת מדרגות מס והעלאת דמי ביטוח לאומי העלו מיסים באופן עקיף, בעיקר בשנים 2025-2026.
- הרחבת מדרגות המס ב-2026 הועילה בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-19,000 שקל.
- משקי בית ללא ילדים צעירים ובעלי שכר נמוך ספגו הפסדים מצטברים.
- העלאת המע"מ ל-18% בתחילת 2025 העמיקה את הפגיעה הכלכלית ברוב הציבור.
מדיניות המס של הממשלה בשנים האחרונות מתוארת כזיגזג, עם הטבות מס שניתנו ולאחר מכן צומצמו, וחזרו להיות מוענקות. חלק מהשינויים נבע מהצורך בצמצום תקציבי בעקבות המלחמה, אך חלק אחר מיוחס למדיניות פופוליסטית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שיצרה מצב בו עליית המע"מ והתייקרויות בשירותים בסיסיים פגעו בהכנסה הפנויה של הציבור.
בשלב הראשון (2024), הממשלה העניקה הטבות מס להורים עובדים באמצעות שתי נקודות זיכוי נוספות עבור פעוטות, שיכלו לחסוך עד 5,808 שקל בשנה. אולם, הטבה זו הועילה בעיקר לבעלי שכר בינוני ומעלה, ולא השפיעה על בעלי שכר נמוך שכבר לא שילמו מס הכנסה.
בשלב השני (2025), במסגרת גזירות תקציב 2025, הממשלה העלתה מיסים באופן עקיף. היא הקפיאה מדרגות מס הכנסה ושווי נקודות זיכוי מאינפלציה, וניתקה את המדרגה המופחתת בדמי הביטוח הלאומי מהשכר הממוצע. מהלכים אלו, יחד עם העלאת דמי הביטוח הלאומי, הגדילו את נטל המס באופן מצטבר, תואר הדבר כ״העלאת מיסים אמיתיים בהיחבא״.
בשלב השלישי (2026), במקום לתקן את העיוותים, הממשלה הרחיבה את מדרגות המס למעמד הביניים, מה שאפשר לשר האוצר להציג הפחתת מס של עד 420 שקל בחודש. הטבה זו הועילה בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-19,000 שקל בחודש.
בסיכום, משפחות מהמעמד הבינוני והבינוני-גבוה עם ילדים צעירים נהנו מרווח מצטבר של עד 16,200 שקל. לעומתם, משקי בית ללא ילדים צעירים, עצמאים ובעלי שכר נמוך ספגו הפסדים. בנוסף, העלאת המע"מ ל-18% בתחילת 2025, שלא נכללה בניתוח הראשוני, הוסיפה נטל שנתי של 600 עד 1,500 שקל למשק בית, והעמיקה את הפגיעה בבעלי שכר נמוך וללא ילדים. בסך הכל, רוב הציבור לא שיפר את מצבו הריאלי, וחלקו אף נפגע כלכלית.