מרכז "מסאווה" מנתח: למעלה מרבע מאה של תמורות בהצבעה הערבית בישראל לקראת בחירות 2026

לקראת הבחירות לכנסת ה-26 באוקטובר 2026, מרכז "מסאווה" פרסם ניתוח מקיף של שינויים בהצבעה של האזרחים הערבים בישראל במהלך 25 השנים האחרונות. הדו"ח מתמקד בתנודות בשיעורי ההשתתפות, השפעת איחוד ופיצול מפלגות ערביות, והשפעת המלחמה בעזה, הפשיעה והאלימות, לצד אתגרים בהפיכת הייצוג הפרלמנטרי להשפעה ממשית על מדיניות הממשלה.

"מהפכת אוקטובר 2000", בה נהרגו 13 אזרחים ערבים מירי המשטרה, סימנה נקודת מפנה ביחסים עם המדינה, והעמיקה את משבר האמון בעקבות היעדר אחריות פלילית. שיעור ההשתתפות הערבי בבחירות 1999 עמד על 75.2%, אך ירד משמעותית בבחירות 2001 (בחירות ראש הממשלה) ובבחירות לכנסת בשנים שלאחר מכן, והגיע לשפל של 53.4% ב-2009, לפני שעלה ל-56.5% ב-2013. נתונים אלו משקפים לא רק מחאה פוליטית, אלא גם אובדן אמון במפלגות, תחושת חוסר תועלת וחוסר אכפתיות פוליטית.

במהלך השנים, שיעורי ההשתתפות הערבית המשיכו להתנדנד: 63.5% ב-2015, ירידה ל-49.2% באפריל 2019, עלייה ל-59.2% בספטמבר 2019, ו-64.8% במרץ 2020. בבחירות מרץ 2021 נרשם שפל נוסף של 44.6%, ועלייה ל-53.2% בנובמבר 2022. גורמים כמו בריתות מפלגתיות, אירועים פוליטיים, אמון במנהיגים ותחושת יכולת השפעה משפיעים על מגמות אלו.

הקמת "הרשימה המשותפת" ב-2015, לאחר העלאת אחוז החסימה, הביאה לעלייה בהשתתפות ל-63.5% וזכייה ב-13 מנדטים. אולם, פיצולים מאוחרים יותר, כמו בבחירות אפריל 2019, הובילו לירידה בהשתתפות. ב-2020, הרשימה המשותפת זכתה ב-15 מנדטים עם השתתפות של 64.8%. ב-2021, הרשימה הערבית המאוחדת התמודדה בנפרד, וההשתתפות ירדה ל-44.6%. ב-2022, שלוש רשימות ערביות התמודדו בנפרד, וההשתתפות עלתה ל-53.2%.

במקביל, חלה ירידה דרמטית בהצבעה למפלגות ישראליות בקרב הציבור הערבי. אם ב-1992 כ-52.3% מהקולות הערביים הלכו למפלגות ישראליות, ב-2022 הנתון ירד לכ-14.2%. ירידה זו משקפת את עלייתן של מפלגות ערביות עצמאיות, אך עדיין קיימים מצביעים ערבים הבוחרים במפלגות ישראליות מסיבות שונות.

הבחירות ב-2026 מתקיימות על רקע המלחמה בעזה, השפעתה על החברה הערבית, והחמרה בתחושת הפגיעה בחופש הביטוי. בנוסף, הפשיעה והאלימות הפכו לנושא מרכזי, כאשר בסקרים מדצמבר 2024 ואילך, למעלה מ-66% מהמשיבים הגדירו את הפשיעה והאלימות כעדיפות עליונה. סקרים עדכניים מצביעים על מגמה של עלייה בהשתתפות הערבית בבחירות 2026, עם תחזיות של 68%-69%, ועלייה בהצבעה לרשימות ערביות (כ-85%). תחזיות ראשוניות מצביעות על כ-16 מנדטים משותפים לרשימה המשותפת ולרשימה הערבית המאוחדת.

הדיון הציבורי לקראת הבחירות מתמקד גם בשאלה כיצד ניתן להפוך את הייצוג הפרלמנטרי להשפעה פוליטית ממשית, בין השאר דרך השתתפות ישירה בקואליציה, תמיכה מבחוץ, או ישיבה באופוזיציה. בעוד הרשימה המשותפת נוטה לתמוך מבחוץ, הרשימה הערבית המאוחדת, בראשות מנסור עבאס, דוגלת בהשתתפות ישירה, כפי שנעשה ב-2021. סקרים מראים תמיכה של 46.1% בהצטרפות לקואליציה ללא תנאים, ו-31.9% בהצטרפות מותנית.

אתגרים נוספים כוללים את יישום תוכניות ממשלתיות לקידום החברה הערבית, כמו החלטה 922 והחלטה 550, כאשר רק חלק קטן מהתקציבים הוקצו בפועל. כמו כן, קיימת דאגה מפני פגיעה בחופש ההצבעה, על רקע דיווחים על כוונות של מפלגות ימין לפרוס משקיפים במרכזי קלפי ערביים.