"את לא תעשי בגרות": שרה לב מספרת כיצד הפכה את הפרעת הקשב למתנה

שרה לב, סופרת ואשת חינוך המתמודדת עם הפרעת קשב, סיפרה לד"ר חנה קטן על התמודדותה בילדות ובבגרות. לב נזכרה כיצד מורה למתמטיקה אמרה לה "את לא תעשי בגרות", אך כיום, לאחר שסיימה תואר ראשון בחינוך מיוחד, היא מביטה לאחור בגאווה. היא תיארה את הקשיים הלימודיים והחברתיים שחוותה בתקופה בה המודעות להפרעות קשב הייתה נמוכה, ואת תחושת השונות שעיצבה אותה.

לב הדגישה את תמיכתו של אביה, אברהם ז"ל, שהאמין בה גם כשהתקשתה להאמין בעצמה, והדגיש את חשיבות המאמץ על פני הציונים. תפיסת עולמה כיום היא שכל אדם זקוק למישהו שיאמין בו כדי שיוכל להאמין בעצמו. היא רואה בהפרעת הקשב שלה, על אף הקשיים בזיכרון, ריכוז והתארגנות, גם מקור ליצירתיות, סלחנות והבנה עמוקה יותר של האחר.

מתוך החוויה האישית, פיתחה לב גישה חינוכית הרואה את נקודת הפתיחה של כל ילד ואת הדרך הייחודית שלו, ולא משווה אותו לאחרים. היא כתבה את הספר "המתנה" בעקבות לידת בתה הצעירה נעמה, ולאחר מכן גם בעקבות פטירת בעלה. הספר עוסק בהתמודדות עם קשיים, באמונה עצמית, ובקשר המיוחד בין אב לבתו, בדומה לקשר שהיה לה עם אביה.

לב שואפת שהספר יגיע לבתי ספר ולאוניברסיטאות, ומבקשת מהורים ומאנשי חינוך להאמין בילדים, לראות את הפוטנציאל שלהם ולעודד אותם. היא קוראת לילדים המתמודדים עם תחושת שונות או קשיים לימודיים לזכור שכישלון אחד אינו סוף הדרך, ושתמיד יש אפשרות לנסות שוב בדרכים שונות.