ההימור שלי לבחירות: איזנקוט, סמוטריץ' והפתעה גדולה

הכותב מביע את הימוריו לקראת הבחירות הקרבות, וצופה כי בצלאל סמוטריץ' יפתיע לטובה, בעוד נפתלי בנט יאכזב. תקוותו המרכזית מושקעת בגדי איזנקוט, וברצונו לראות שיתוף פעולה בין מפלגתו, הליכוד והציונות הדתית. לצד תחזיותיו, הוא קורא להפסקת החרמות, לשיקום המחנה הדתי-לאומי ולהשבת הממלכתיות.

הכותב מבקר בחריפות את השיח הציבורי והפוליטי, המאופיין בשנאה וקיטוב, ומביא דוגמאות להתבטאויות קשות מצד פוליטיקאים, כולל ביקורת על שימוש בלשון בוטה כלפי שרים, השלכת חרדים לפח האשפה, והתבטאויות בנוגע ליכולת הגרעינית של איראן ותכנון כלכלי.

הוא מותח ביקורת גם על השר לביטחון לאומי, שלטענתו תרם להגברת המחלוקת, ועל התקשורת, שלדעתו העניקה סיקור חסר לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו, לעומת העדויות נגד ראש הממשלה.

הכותב מביע ספקנות לגבי זכרונו של מנדלבליט בנוגע לתקלות שונות, ושואל מדוע חלקן עלו רק במהלך עדותו ולא טופלו בזמן אמת. הוא גם מציין כי רוני אלשיך התראיין בעבר, ותוהה מדוע מנדלבליט לא התריע בזמן אמת על הדברים שהטרידו אותו.

לגבי עתיד המנהיגות, הכותב סבור שגם מנהיג מוכשר כמו בנימין נתניהו צריך לדעת מתי להעביר את המושכות, ומזכיר את דמוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא גם מבקר את אביגדור ליברמן על התבטאויותיו העוינות כלפי חלק מהציבור, ואת נפתלי בנט על חוסר דרך ארץ בשיח הפוליטי הפנימי, ומהמר על קריסה אלקטורלית שלו.

הכותב מדגיש את החובה המוטלת על כלל האזרחים להוכיח בגרות ואחריות, וקורא לממשלה ולאופוזיציה לנהוג בממלכתיות. הוא קורא לשקם את השיח, האמון והיכולת לשבת יחד גם מול מחלוקות קשות, ומציין כי הציונות הדתית ידעה בעבר לגשר בין מחנות.