הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים שמאחורי הבחירות שלנו

פרופסור גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר כי יש דמיון רב בין בחירת מוצר בסופרמרקט לבחירה בקלפי. בשני המקרים, אנשים משתמשים בקיצורי דרך מחשבתיים, מושפעים ממוכרות, הרגלים, המלצות, הצגת האפשרויות ורגשות. מותג מוכר או מפלגה מוכרת יכולים לזכות להעדפה גם אם אינם בהכרח טובים יותר. בנוסף, אנשים נוטים לחפש מידע התומך בהעדפותיהם הקיימות ולפרש מידע חדש בהתאם לאמונותיהם.

עם זאת, קיימים גם הבדלים. הוכמן מציין כי צרכנות היא החלטה אישית, בעוד הצבעה היא חלק מהחלטה קולקטיבית, והתוצאה תלויה בבחירות של מיליוני אנשים אחרים. כמו כן, בהחלטות צרכניות ניתן ללמוד מהניסיון ולהתחרט, בעוד שבבחירות פוליטיות המשוב איטי ועמום יותר.

מוטי אזולאי, דוקטורנט להתנהגות צרכנים, משתמש בדוגמת תפריט הסלטים במקדונלד'ס כדי להסביר כיצד קיום אלטרנטיבות, גם אם אינן פופולריות, מעניק תחושת חופש בחירה. הוא מוסיף כי לעיתים תשובות בסקרים אינן משקפות בהכרח את ההצבעה בפועל, אלא משמשות כדרך להעניש מועמד או להגיב לאירועים.

ד"ר גילה אורן, ראש התמחות בשיווק, מסבירה כי קיים פער בין הצהרה להתנהגות, גם בשיווק מוצרים. בפוליטיקה, הפער גדול יותר מכיוון שלא ניתן להציע תמריצים כמו הנחות כדי לשנות התנהגות. שינוי עמדה פוליטית הוא "מאני טיים" יותר משינוי הרגלי צריכה.

ד"ר דניאל ברלינר, חוקר קבלת החלטות, מציין כי מפלגות שואפות כיום לבנות מערכת יחסים קרובה ואינטימית עם הבוחר, בדומה לאופן שבו צורכים דמויות ברשתות החברתיות. צעירים, למשל, נוטים לסמוך יותר על אנשים ודמויות שהם מרגישים קרובים אליהם, מאשר על מוסדות גדולים.