"ההישג הכי גדול שלי הוא שיצאתי מהממ"ד של ההורים"

התסריטאי והקומיקאי, שכתב בין היתר ל״ארץ נהדרת״, משתף בראיון על התמודדותו עם פוסט־טראומה, מעברו מבאר שבע לרמת גן והשאיפות שלו לחיים.

הכותב מתאר את ההתמודדות היומיומית עם פוסט־טראומה, שפרצה בעקבות שירותו כחובש קרבי באירוע קשה בו נהרגו שבעה אנשים, והחמירה לאחר מותו של חברו הטוב, מקס שטיינברג, במהלך מבצע ״צוק איתן״. הוא מציין כי ההישג הגדול ביותר שלו הוא היציאה מהממ״ד של הוריו, אליו נכנס בעקבות האירועים, וכי הוא גאה ביכולתו להתנצל בפני אנשים שפגע בהם בתקופות הקשות.

הוא מספר על שינויים בחייו האישיים, כמו הפסקת שתיית הקפה לאחר שהמדדים בבדיקות הדם שלו היו איומים, ועל המעבר מבאר שבע לרמת גן, שם הוא עדיין מתקשה להתרגל לסביבה החדשה. הוא משתף גם ברצון שלו לנתק את הטלפון לתקופות ארוכות, כדרך להתמודד עם התמכרות לטלפון שנובעת מהפוסט־טראומה.

הכותב מדבר על עבודתו הנוכחית, הכוללת כתיבה ל״ארץ נהדרת״ ולסדרה ״אנשים שפגשתי״ בכאן 11, וכן על הפודקאסט ״מסיבת הפתעה״ עם טל פרידמן. הוא מבטא את געגועיו לסבא וסבתא שלו, את הערכתו הרבה לאשתו ליאור, שמהווה עבורו תמיכה מכרעת, ואת חלומו למצוא מקום מגורים בין באר שבע לתל אביב, שיאפשר לו לבלות יותר זמן עם בנו.

הוא חושף את פחדיו הכלכליים, הנובעים מילדותו בבית שבו נקלעו לעיתים לעקל, ואת רצונו לשנות את הביקורתיות העצמית שלו ואת חוסר הביטחון. הוא מתאר רגעים של אושר, כמו בילוי בפארק הירקון עם אביו ובנו, ומביע תחושת עוני רוחני, הקשורה למלחמות האחרונות.