דעה / כרוניקה של זלזול והפקרה: כך התעמרה הממשלה היוצאת בעדה האתיופית

מאמר דעה מבקר בחריפות את התנהלות הממשלה היוצאת כלפי העדה האתיופית, תוך התמקדות בהפסקת העלייה מאתיופיה ובטיפול כושל באירועים טרגיים שפקדו את הקהילה. המאמר מזכיר את הצלחתה של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה להביא לאישור עליית 'צור ישראל' בעבר, אך מציין כי למרות נוכחותם של חברי כנסת נוספים מהעדה, השפעתם על מדיניות הממשלה הייתה מוגבלת.

המאמר מעלה שתי טרגדיות קשות: היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו לפני למעלה מ-960 ימים, ורציחתו של ימנו זלקה באפריל האחרון. למרות שהממשלה אינה אחראית ישירה, נטען כי מדיניותה, הכוללת החלשת המשטרה והתעלמות מהאקלים אלים, תורמת למצב. הראפר יוסף יצחק מובא כמבקר חריף של השר לביטחון לאומי, בן גביר, על התבטאויותיו המזלזלות והתחושה הכללית של הפקרת הקהילה.

עיקר הביקורת מופנית כלפי שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, שעל פי המאמר, מנע בפועל את המשך העלייה מאתיופיה במשך ארבע שנים, תוך העדפת עולים ממדינות מערביות. אלפי ממתינים נותרו ללא מענה, והמשפחות ממתינות שנים. המאמר מציין כי התקציב להשלמת עלייתם של כ-2,000 ממתינים נוספים, לאחר שהגיעו 5,000 עולים במסגרת 'צור ישראל', לא נמצא.

המאמר מתאר את התמשכות הטיפול בנושא, כולל מינוי פרויקטור, אך ללא הקצאת תקציבים משמעותיים. גם בזמן מלחמה, הממתינים נותרו מאחור. לקראת דיוני תקציב, הפגנות בנושא לא הצליחו להגיע לסדר היום הציבורי, בין היתר בשל מורכבות המצב הביטחוני והכלכלי.

המאמר מבקר גם את ראש הממשלה נתניהו על שימוש בתמונה מיום אבל לאומי לברכה לכבוד חג הסיגד, ומתאר זאת כחוצפה וזלזול. מבקר המדינה פתח בבדיקה בנוגע לעיכוב בעליית יהודי אתיופיה, אך הדו"ח טרם הוגש. נשיא המדינה הרצוג מתעלם מהממתינים בביקוריו באתיופיה. המאמר מסכם כי הממשלה היוצאת היא הגרועה ביותר עבור העדה האתיופית, וכי סגירת שערי העלייה היא חרפה ללא תירוצים.