הפצצה הפוליטית שמאיימת על המפלגות החרדיות

המפלגות החרדיות מתמודדות עם משבר כלכלי ודמוגרפי, הדומה למצבה של ההסתדרות בשנות התשעים. החברה החרדית, למרות כוחה הפוליטי, מתקשה להתקיים כלכלית ללא מימון חיצוני, וזקוקה לרוב שאינו חרדי לתמיכה. צפיפות הילדים בכיתות א' והיעדר כלים להשתלבות בשוק העבודה מעידים על עתיד כלכלי מאתגר.

ההנהגה החרדית הוותיקה, הכוללת את הזרמים החסידי והליטאי, וכן את ש"ס, מתקשה להציע פתרונות למשברים אלו. הרב עובדיה יוסף זיהה את הצורך בשינוי, אך המפלגות כיום מתקשות להתמודד עם המציאות המשתנה, ומתמקדות בדחיית ההכרעות בנושאי גיוס וכלכלה.

הממשלה הנוכחית נמנעה מלטפל בסוגיות אלו, והותירה את הטיפול לממשלה הבאה. גירעון תקציבי של 4.9% צפוי להכביד על התקציב, בין היתר בשל דחיית תשלומים לתעשיות הביטחוניות בסך כ-17 מיליארד שקלים.

הממשלה הבאה תתמודד עם תקציב 2027 הדורש קיצוצים משמעותיים, ועם הצורך לגייס חרדים לצה"ל כדי להקל על נטל המילואים. המפלגות החרדיות מתנגדות לקיצוצים שיפגעו בציבורן ולגיוס חרדים שאינם לומדים, וכן ללימודי ליבה.

מפלגת הציבור החרדי החדשה, בראשות מוטי לייטנר, מציעה גישה שונה, התומכת בגיוס חרדים, לימודי ליבה, ונטילת אחריות כלכלית וביטחונית. לייטנר, המכונה "חיים רמון של החרדים", שואף לשנות את המערכת מבפנים, מתוך הבנה שהמשך המצב הקיים עלול להוביל לקריסתה. הצלחתו תיקבע בבחירות הקרובות.