מה ציפיות השכר שלכם? קודם תגידו כמה אתם מציעים

במהלך ראיון עבודה, נהוג לשאול את המועמד על ציפיות השכר שלו, אך לעיתים קרובות המעסיק שומר את תקציב המשרה בסוד. שאלה זו, הנשאלת לרוב בשלב מוקדם, עלולה להשפיע באופן משמעותי על משא ומתן השכר, מכיוון שהמספר הראשון שננקב יכול להפוך לנקודת ייחוס. תופעת "אפקט העיגון" גורמת לכך שהמספר הראשוני משפיע על ההערכות הבאות, גם אם אינו משקף את שווי התפקיד האמיתי בשוק.

השכר הקודם של עובד עלול להשפיע על הצעות עתידיות, גם אם הוא אינו משקף את כישוריו או את הביקוש בשוק. מחקרים מראים שחשיפת שכר קודם גבוה יותר יכולה להוביל להצעות שכר גבוהות יותר, אך גם להסיק מסקנות שליליות לגבי מועמדים שאינם חושפים מידע זה. לכן, עצה גורפת להימנע מחשיפת שכר אינה תמיד הפתרון האופטימלי.

באירופה, הדירקטיבה האירופית לשקיפות שכר, שאומצה ב-2023, מחייבת מעסיקים לספק מידע על טווח השכר המוצע לתפקיד ואוסרת עליהם לשאול על היסטוריית השכר של מועמדים. מטרת הדירקטיבה היא לאפשר משא ומתן מושכל ושקוף יותר. כללים אלו, שמועד יישומם במדינות האיחוד הוא יוני 2026, אינם חלים בישראל אך מציבים חלופה לשיטה הנהוגה כיום.

מחקרים שונים בחנו את השפעת חשיפת השכר. מחקר אחד מצא שחוקים המחייבים פרסום מידע על שכר במודעות דרושים הגדילו את שיעור המודעות עם מידע כזה ואת השכר המוצע בכ-1.3%-3.6%. לעומת זאת, מחקר אחר מצא ירידה בשכר בעקבות חוקים המגנים על זכותם של עובדים לשוחח על שכרם עם עמיתים, כיוון שהדבר מעודד התמקחות נוקשה יותר מצד המעסיקים. חשוב להבחין בין סוגי חשיפת השכר והשפעתם על העובדים.

כדי להיכנס למשא ומתן על שכר בצורה מושכלת, מומלץ להתכונן היטב. יש להבין את דרישות התפקיד, את היקף העבודה ואת השכר המקובל בשוק. השכר הנוכחי אינו צריך להיות הגורם היחיד בקביעת השכר החדש. מומלץ להגיע עם יעד מבוסס ורף מינימלי, ולשאול שאלות ברורות לגבי טווח השכר המוצע ומה הוא כולל, עוד בשלבים המוקדמים של תהליך הגיוס.