כמעט 20 שנה אחרי הנפילה על הבמה: ירמי קפלן הוכר כנפגע בתאונת עבודה
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בנפילתו של הזמר ירמי קפלן במהלך הופעה ב-2006 כתאונת עבודה, כמעט 20 שנה לאחר האירוע. ההחלטה התקבלה לאחר שהוכחה גרסתו של קפלן, שנתקל בסטנד גיטרה ונחבל, וכן עדויות תומכות. הביטוח הלאומי נדחה בטענותיו לגבי אי-הוכחת התאונה והשיהוי בהגשת התביעה. פסק הדין הכיר באירוע כתאונת עבודה אך לא קבע פיצויים, וחייב את הביטוח הלאומי בתשלום הוצאות משפט.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בית הדין הכיר בנפילת ירמי קפלן ב-2006 כתאונת עבודה, כ-20 שנה לאחר האירוע.
- ההכרה ניתנה לאחר שהוכחה גרסתו של קפלן לגבי הנפילה בבמה.
- הביטוח הלאומי נדחה בטענותיו לגבי אי-הוכחת התאונה והשיהוי בהגשת התביעה.
- ההחלטה התקבלה על סמך עדויות קפלן, עדים נוספים ותיעוד רפואי.
- פסק הדין לא קבע פיצויים או אחוזי נכות, אך חייב את הביטוח הלאומי בהוצאות משפט.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעת הזמר ירמי קפלן נגד הביטוח הלאומי והכיר בנפילה שלו במהלך הופעה בבר בירושלים בדצמבר 2006 כתאונת עבודה. ההחלטה התקבלה כמעט 20 שנה לאחר האירוע, לאחר שהשופט תומר סילורה ונציגי הציבור אהרן קונפורטי וימית פלד השתכנעו מעדותו של קפלן, מעדויות שני עדים נוספים שהיו בהופעה, ומהתיעוד הרפואי.
קפלן סיפר כי במהלך הופעה ב-4 בדצמבר 2006, נתקל בסטנד גיטרה, מעד ונפל, ונחבל בצווארו ובגבו העליון. למרות הכאבים, הוא המשיך להופיע עד סוף ההופעה הקצרה. לאחר מכן, פנה לטיפולים כירופרקטיים וביקר אצל אורתופד, אשר ברישומיו צוין כי הכאב הופיע בזמן הופעה. קפלן הגיש את התביעה לביטוח הלאומי רק באפריל 2024, והסביר כי לא ידע שניתן להכיר באירוע כזה כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי דחה את התביעה וטען כי לא הוכח שאירעה תאונה תוך כדי עיסוקו של קפלן, וכי האיחור בהגשת התביעה גרם נזק ראייתי. כמו כן, נטען כי קפלן נטל על עצמו סיכון מרצון בקפיצותיו על הבמה. בית הדין דחה טענות אלו וקבע כי הקפיצות הן חלק בלתי נפרד מעבודתו של מוזיקאי המופיע בפני קהל, וכי הביטוח הלאומי נועד לספק רשת ביטחון לעובדים שנפגעו בעיסוקם. עדותם של מנהלת ההפקה לשעבר, ליטל לוגסי, והגיטריסט עידו אגמון, חיזקה את גרסתו של קפלן.
פסק הדין הכיר באירוע כתאונת עבודה, אך לא קבע אחוזי נכות או זכאות לתשלום כלשהו, שכן קפלן ביקש להסתפק בהכרה העקרונית בלבד. בית הדין קבע כי השיהוי בהגשת התביעה אינו שולל הכרה עקרונית, אף שעשוי להגביל תשלומים רטרואקטיביים. הביטוח הלאומי חויב לשלם לקפלן 5,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
מוזכרים