המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

מזכר ההבנות הנוכחי בנוגע לסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מסתיים בשנת 2028, ופתרון לעשור שלאחר מכן אינו נראה באופק. ראש הממשלה בנימין נתניהו העריך לאחרונה כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע במתכונתו הנוכחית וקרא למשק להיערך לשינוי. סלע המחלוקת העיקרי בין ירושלים לוושינגטון אינו נוגע לסיוע הכספי, אלא לשיתוף פעולה טכנולוגי. ארה"ב מעוניינת לא רק בשיתוף ידע, אלא בהעברת ידע ישראלי, כולל פטנטים ותוכניות פיתוח, באופן שבו וושינגטון תנהל אותו. ישראל חוששת מפגיעה ביתרון הטכנולוגי שלה בשוק הבינלאומי.

הסיוע העתידי צפוי להיות שונה מהותית מההסכם הנוכחי, שנחתם ב-2016 ומבטיח לישראל 3.3 מיליארד דולר בשנה (FMF) ו-500 מיליון דולר לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. צפוי קיצוץ משמעותי ב-FMF, אך לא ידוע בסכומים מדויקים. סעיף ההמרות, המאפשר שימוש בחלק מהמענק לשקלים על ידי התעשייה הביטחונית המקומית, ירד בהדרגה ויעמוד על אפס בשנת 2028. הדבר ישפיע בעיקר על חברות ביטחוניות ישראליות קטנות ללא נוכחות בארה"ב.

מדיניות "אמריקה תחילה" של ממשל טראמפ היטיבה עם חברות ביטחוניות ישראליות גדולות בעלות חברות בנות בארה"ב, כמו אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. לעומת זאת, היעדר סעיף המרות מקשה על חברות קטנות יותר להשיג חוזים בארה"ב ללא יצירת שלוחות או מיזמים משותפים. הדבר כבר ניכר בתערוכות ביטחוניות, בהן חברות ישראליות קטנות מחפשות שותפים אמריקאים.

נתוני מכון SIPRI מראים כי בין השנים 2021-2025, ישראל מדורגת שביעית בסחר הבינלאומי בנשק (4.4% מהסחר), וארה"ב ראשונה (42%). התעשיות הביטחוניות מהוות מקור חוסן מדיני לישראל, כפי שבא לידי ביטוי בשימוש במערכות ישראליות על ידי צבאות זרים, כמו מערכת "סמאש 3000" של "סמארט שוטר" ביפן, או ייצור מוקשים על ידי "דינמיט נובל" בלטביה.

תוצאות בחירות האמצע בארה"ב עשויות להשפיע על אישור הסיוע העתידי. אם הרוב הדמוקרטי יתחזק, קיים חשש שחברי קונגרס אנטי-ישראלים יציבו מכשולים לאישור הסיוע מדי שנה. משרד הביטחון סירב להגיב לידיעה.