לקראת סיום כהונתו של גוטרש: האו"ם נדרש להתמודד עם "סטנדרטים כפולים" כלפי ישראל
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
לקראת סיום כהונתו של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הארגון נדרש להתמודד עם סטנדרטים כפולים, בעיקר כלפי ישראל, כפי שמציינים נתונים על החלטות רבות נגד ישראל לעומת מדינות אחרות. המאמר קורא למזכ"ל הבא לנקוט צעדים נגד סטנדרטים כפולים, להבטיח שקיפות, ולהעמיד לדין אחראים לכשלים, תוך שמירה על עקרונות האו"ם הבסיסיים. יש לשקול מחדש את תפקידם של ארגונים כמו UNRWA ולדרוש רפורמה כוללת שתקשר משאבים לתוצאות ותבטיח שקיפות פיננסית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- האו"ם נדרש להתמודד עם סטנדרטים כפולים, במיוחד כלפי ישראל, עם 188 החלטות נגד ישראל לעומת 91 נגד כל שאר המדינות בין 2015 ל-2025.
- ישראל היא המדינה היחידה עם סעיף קבוע במועצת זכויות האדם, שם התקבלו 112 החלטות נגד ישראל מאז 2006.
- המחבר קורא למזכ"ל האו"ם הבא לנקוט צעדים נגד סטנדרטים כפולים, להבטיח שקיפות וחקירות, ולהטיל אחריות על הפרות.
- יש לשקול מחדש את תפקידם של ארגונים כמו UNRWA, הדורשים פירוק או רפורמה כוללת.
- הרפורמה המוצעת כוללת קשר בין משאבים לתוצאות, שקיפות פיננסית, וסיום כפילויות.
- סמכות האו"ם תלויה ביישום עקרונותיו, במיוחד מול כוחות חזקים המעדיפים התפתחויות אחרות.
לקראת סיום כהונתו של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, פחות מ-100 ימים לפני סיום התקופה, עומד הארגון בפני הזדמנות לשוב ולהציב עקרונות מוסריים. האו"ם, שנוסד על חורבות מלחמת העולם השנייה והשואה, נועד להבטיח עקרונות של כבוד האדם, שוויון ושלום, אך כיום, 80 שנה לאחר מכן, הבטחה זו נרמסת תחת אינטרסים צרים, משא ומתן פוליטי ובירוקרטיה. הדיפלומטיה דורשת פשרות, אך פשרות הופכות למסוכנות כאשר הן משמשות ככיסוי להחלטה איזו סבל מוכר, אילו פשעים נחקרים, ואילו עקרונות ניתן להניח בצד. האו"ם, שאמור להגן על ערכים אוניברסליים, אינו יכול להרשות לעצמו לקבוע מתי ערכים אלו תקפים ומתי לא, על בסיס תועלת פוליטית.
החוסר עקביות בולט במיוחד ביחס לישראל. לפי נתוני UN Watch, בין השנים 2015 ל-2025, העצרת הכללית קיבלה 188 החלטות נגד ישראל, לעומת 91 החלטות נגד כל שאר המדינות יחד. בשנת 2025 בלבד, 15 מתוך 26 החלטות נגד מדינות היו מכוונות נגד ישראל. ישראל היא המדינה היחידה שיש לה סעיף קבוע משלה במועצת זכויות האדם, שם התקבלו מאז 2006 112 החלטות נגד ישראל, לעומת 45 נגד סוריה, 16 נגד איראן ו-11 נגד רוסיה. חוסר איזון זה מערער את אמינות האו"ם, שכן הוא מציג התמקדות מתמדת ומכבידה במדינה אחת, בעוד הפרות חמורות במקומות אחרים זוכות לתשומת לב מועטה. התנהלות סלקטיבית זו מבטלת כל גינוי.
המחבר, שמשפחתו איבדה קרובים בשואה, מדגיש את האחריות לשמר את זכר הניצולים ולהפיק לקחים. הוא קורא למזכ"ל הבא לנקוט צעדים קונקרטיים: קביעת סטנדרטים ברורים לעובדים, חקירות שקופות של הפרות, השלכות אמיתיות לאחראים, ודחייה עקבית של שיח דה-הומניזציה. יש ליישם את לקחי השואה באופן שוטף, לא רק בטקסים. למרות הפגמים, המחבר מאמין שיש לשמר את האו"ם כמוסד חיוני לשיתוף פעולה בינלאומי. הוא מציין את עבודתם של אנשי מקצוע מסורים בארגוני האו"ם, אך קורא לפירוק ארגונים כמו UNRWA (סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים) שאינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים, ודורש העמדה לדין של האחראים לכשלים. הרפורמה צריכה לקשר משאבים לתוצאות, לסיים את הסטנדרטים הכפולים כלפי ישראל, להפחית כפילויות ולהבטיח שקיפות פיננסית.
המזכ"ל הבא יירש ארגון המושפע מאינטרסים של מדינות חברות. אף אחד לא יכול לשנות זאת לבדו, אך התפקיד מאפשר להשמיע קול ולדרוש התבססות על עובדות, התנגדות לסטנדרטים כפולים וסירוב לכסות תועלת פוליטית. יש להעריך את המועמדים לא רק על יכולתם לגייס תמיכה, אלא גם על אומץ ליבם להגן על מגילת האו"ם גם כשזה לא נוח. מנהיג האו"ם צריך להבין שכבוד האדם, נאמנות לאמת והגנה עליהם הם מחויבות, בעוד פשרות הן כלי דיפלומטי. סמכות הארגון תלויה ביישום עקרונותיו, במיוחד מול כוחות חזקים המעדיפים התפתחויות אחרות.
מוזכרים