יומיים לבחירות: זינוק באיומי הסייבר, יותר מ-1,200 אתרים חדשים ו-2,700 מתקפות בשבוע
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
יומיים לפני הבחירות לכנסת ה-26, נרשמה עלייה חדה באיומי סייבר נגד ישראל, עם למעלה מ-1,200 אתרים חדשים ו-2,700 מתקפות בשבוע בממוצע על ארגונים. המגזר הממשלתי והתשתיות סובלים מעלייה של 82% ו-107% במתקפות בהתאמה. במקביל, מאגרי מידע ישנים של בוחרים וחיילים דלפו מחדש, והשיח על ישראל והבחירות בדארק ווב עלה ב-110%.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- למעלה מ-1,200 אתרים חדשים הקשורים לישראל נרשמו, אחד מכל 47 חשוד כזדוני.
- ארגונים ישראלים מתמודדים עם 2,700 מתקפות סייבר בשבוע, עלייה של 55%.
- מתקפות נגד גופים ממשלתיים עלו ב-82%, ונגד תשתיות ב-107%.
- מאגר מידע של 6.5 מיליון בוחרים ישראלים שדלף ב-2020 חזר לשוק.
- השיח על ישראל והבחירות בדארק ווב עלה ב-110% מאז תחילת אוקטובר.
יומיים לפני הבחירות לכנסת ה-26, נרשמה עלייה משמעותית בפעילות סייבר סביב ישראל. במהלך ספטמבר ואוקטובר נרשמו למעלה מ-1,200 אתרים חדשים הקשורים לישראל ולבחירות, כאשר אחד מכל 47 מהם חשוד כזדוני. ארגונים ישראליים מתמודדים כיום עם כ-2,700 מתקפות סייבר בשבוע בממוצע, עלייה של 55% לעומת השנה שעברה. האיומים מגוונים וכוללים אתרי פישינג המתחזים לשירותי מידע לבוחר במטרה לגנוב פרטים אישיים, וכן מתקפות מכוונות לאתרי ממשלה, מוסדות ציבור ותשתיות במטרה לשבש פעילות.
העלייה החריפה ביותר נרשמה במגזר הממשלתי, עם כ-2,300 מתקפות בשבוע, עלייה של 82% בשנה. בתחום האנרגיה והתשתיות נרשמו כ-3,900 מתקפות בשבוע, עלייה של 107%. מגמה זו משתלבת בדיווח של מערך הסייבר הלאומי, לפיו מספר ההתרעות על איומי סייבר ב-2025 היה גבוה פי 2.5 לעומת 2024, כאשר יותר ממחצית הדיווחים עסקו בפישינג.
מתחילת אוקטובר אומתו כ-87 מתקפות נגד יעדים בישראל, חלקן התמקדו בהשבתת אתרים והשחתתם. במקביל, פורסמו חומרים שנגנבו לכאורה בפריצות, הכוללים מידע על אישי ציבור, תכתובות ופרטים אישיים. ניתוח האירועים מייחס 53% מהם לפעילות פרו-פלסטינית, 18% לקבוצות אינדונזיות ו-10% לגורמים פליליים.
במקביל, נרשמה עלייה של 110% בשיח על ישראל והבחירות בקבוצות תקיפה בדארק ווב מאז תחילת אוקטובר. בין היעדים המוזכרים: משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. כמו כן, מאגר ישן של כ-6.5 מיליון רשומות בוחרים ישראלים, שדלף ב-2020, חזר לשוק ויכול לשמש לבניית הודעות התחזות אמינות. פרטים של כ-38 אלף חיילים ושוטרים הופיעו מחדש כהדלפה.
מבקר המדינה התריע השנה מפני פערים בהיערכות להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי סביב הבחירות. התרחיש הנפוץ ביותר הוא הודעות המתחזות לשירותים רשמיים ומבקשות לעדכן פרטים לקראת ההצבעה. הדרך הבטוחה לציבור היא להגיע ישירות לאתרי הממשלה וועדת הבחירות. הבחירות הפכו לאירוע סייבר, והמספרים מצביעים על קפיצה משמעותית בפעילות סביב ישראל עוד לפני פתיחת הקלפיות.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
