97 שנה ליום חמישי השחור: המשבר הבא ייראה אחרת לגמרי
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
המאמר דן בהשלכות "יום חמישי השחור" ב-1929, ומדגיש את השינויים במערכת הפיננסית הגלובלית מאז. המערכת הפיננסית כיום גדולה ומורכבת בהרבה, עם דגש על גופים חוץ-בנקאיים, וסיכוני סייבר ודיגיטציה משנים את אופי המשברים הפוטנציאליים. ההיערכות למשבר הבא דורשת תרגול תרחישים מגוונים ושמירה על אמון הציבור.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המשבר הפיננסי של 1929, שנגרם מרכישת מניות בהלוואות והאטה כלכלית, הוביל לקריסת אלפי בנקים ולאובדן חסכונות.
- המערכת הפיננסית העולמית גדלה באופן דרמטי מאז 1929, עם נכסים פיננסיים של כ-503 טריליון דולר ב-2024.
- כיום, גופים חוץ-בנקאיים מחזיקים מעל למחצית הנכסים הפיננסיים, מה שמפזר סיכונים אך דורש היערכות רחבה יותר.
- התקשורת הדיגיטלית מאפשרת משיכת פיקדונות מהירה ומשנה את אופי הריצה אל הבנק, כפי שהודגם ב-Silicon Valley Bank.
- המשבר הבא עלול לנבוע ממגוון גורמים, כולל סייבר, הונאות, שיבושים טכנולוגיים או הסלמה גיאופוליטית.
- היערכות למשבר דורשת תרגול תרחישים, הבטחת שירותים חיוניים, גיבויים ותקשורת אמינה עם הציבור.
לפני 97 שנים, ב-24 באוקטובר 1929, התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה בניו יורק, במהלכו נמכרו כ-12.9 מיליון מניות, פי שלושה מיום מסחר רגיל. הבהלה נבעה מרכישת מניות בהלוואות והאטה כלכלית, והייתה תחילתו של השפל הגדול, במהלכו קרסו כ-9,000 בנקים בין 1930 ל-1933.
המשבר ההיסטורי מדגיש את חשיבות האמון במערכת הפיננסית. כיום, המערכת הפיננסית גדולה ומורכבת בהרבה מכפי שהייתה ב-1929. נכסי המתווכים הפיננסיים בארה"ב צמחו מ-155 מיליארד דולר ב-1929 (פי 1.5 מהתוצר) לכ-148 טריליון דולר ב-2024 (פי חמישה מהתוצר). נכסי המגזר הפיננסי בעולם הגיעו לכ-503 טריליון דולר, פי 4.5 מהתוצר העולמי.
הרכב המערכת הפיננסית השתנה גם הוא. בעוד שב-1929 הבנקים המסחריים החזיקו כשני שלישים מהנכסים, כיום גופים חוץ-בנקאיים מחזיקים מעל למחצית הנכסים הפיננסיים בעולם, מה שמפזר את הסיכונים בין מגוון רחב יותר של גופים. לכן, ההיערכות למשבר הבא צריכה לכלול לא רק את יציבות הבנקים, אלא גם את הקשרים שלהם עם קרנות, חברות ביטוח ומתווכים פיננסיים אחרים.
מאז המשבר של 1929 הוטמעו מנגנוני הגנה כמו ביטוחי פיקדונות, דרישות הון וכללי נזילות. בישראל, המערכת הבנקאית מפגינה חוסן, אך אין ביטוח פיקדונות פורמלי, וההסדר הקיים הוא ערבות ממשלתית משתמעת. חוסן פיננסי אינו תחליף להיערכות מפורטת לאירועים מורכבים.
התקשורת הדיגיטלית שינתה את אופי "הריצה אל הבנק". כיום, משיכת פיקדונות יכולה להתבצע במהירות דרך אפליקציות, ושמועות מתפשטות ברשת תוך דקות. דוגמת Silicon Valley Bank ב-2023, שם נמשכו 42 מיליארד דולר ביום אחד, ממחישה את המהירות שבה משבר אמון יכול להתפתח. המשבר הבא עלול להתחיל במגוון גורמים, כולל משיכות דיגיטליות, מתקפות סייבר, הונאות, שיבושים טכנולוגיים או הסלמה גיאופוליטית.
קרן המטבע הבינלאומית מזהירה מפני סיכוני סייבר. ההיערכות למשבר הבא מחייבת ניהול מוסדות פיננסיים ופיקוח דירקטוריוני, הכוללים מיפוי תלות במערכות וספקים, תרגול תרחישים של יציאת פיקדונות, השבתת מערכות, מתקפות סייבר ומצבי חירום ביטחוניים, והבטחת גיבויים, חלופות תפעוליות, נזילות זמינה, סמכויות החלטה ותקשורת אמינה עם הציבור. ההיסטוריה מלמדת שחוסן נבנה מראש, ביכולת לספוג זעזוע, לשמור על שירותים חיוניים, להתאושש ולשמר את אמון הציבור.
מוזכרים