הנגיד לחץ על הבלמים, עכשיו תורכם

רגע לפני הבחירות, בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי על 3.25%, זאת לאחר שלוש הורדות רצופות ולמרות ירידה באינפלציה השנתית ל-1.6% בספטמבר. הנגיד אמיר ירון בחר לעצור את הורדות הריבית, וחטיבת המחקר של הבנק צופה כי הריבית תעמוד בעוד שנה על 3%, כלומר הורדה אחת בלבד של רבע אחוז. הבנק צופה כי הגירעון התקציבי יעלה מ-4.4% ל-4.6% עד 2027, עוד לפני התחשבות בתוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ובהבטחות בחירות.

הכותב מבקר את ההבטחות הכלכליות של הפוליטיקאים ערב הבחירות, ומסביר כי פיזור כספים ללא כיסוי במשק עם מחסור בעובדים ועלויות ביטחון גבוהות, עלול לתדלק אינפלציה ולהוביל לעליית ריבית. הוא מציין כי השקל כבר נחלש בכ-3.1% מול הדולר מאז החלטת הריבית הקודמת, וכי פיחות זה, לצד מחירי האנרגיה, תורמים לזהירות הבנק. משמעות הדבר היא שמתנות פוליטיות עלולות להפוך לריבית גבוהה יותר לאורך זמן.

המאמר מזהיר מפני השפעת הריבית על המשכנתאות, ומסביר כי הורדת הריבית תשפיע ישירות רק על מסלול הפריים, בעוד שמסלולים בריבית קבועה או צמודים למדד לא יושפעו באופן מיידי. למרות ירידת האינפלציה, בנק ישראל צופה עלייה מחודשת ל-2.1% עד סוף 2027, בין היתר בשל מחירי הנפט והיחלשות השקל. בנוסף, המאמר מבקר את התנהלות הבנקים בריבית על פיקדונות והלוואות, וממליץ על קרנות כספיות או מק"מ כתחליף לפיקדונות בנקאיים.

הכותב מספק המלצות מעשיות לציבור: לא לבנות על הקלות ריבית שטרם הגיעו, לבנות תקציב משפחתי כאילו הריבית לא תרד, לטפל בגבייה בעסקים לפני לקיחת אשראי, לבדוק חשיפה מטבעית, ולשאול על מקורות תקציביים להבטחות פוליטיות. הוא מדגיש כי הנגיד עשה את שלו בלחיצה על הבלמים, וכעת תורם של הפוליטיקאים להוכיח אחריות תקציבית.