מיתוס החזית הישראלית מתנפץ: האמת על מיקום מטוסי הרפאל של מצרים
תומצת מתוך Kikar HaShabbat על ידי baba
מצרים ממקמת את מטוסי ה"רפאל" שלה בבסיס "ג'בל אל-באסור" במרכז המדינה, ולא קרוב לגבול ישראל, כפי שרווח לחשוב. מיקום זה מאפשר למטוסים, בעלי טווח פעולה של 2,000 ק"מ, להגיע בקלות לזירות מרוחקות, כחלק מאסטרטגיה רב-זירתית. מצרים משקיעה רבות בפיתוח בסיסים נוספים ברחבי המדינה, במטרה להשיג עצמאות אסטרטגית ולהתמודד עם אתגרים אזוריים. הנשיא א-סיסי הנחה את הצבא לשמור על כוננות גבוהה לנוכח תמורות אזוריות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מטוסי ה"רפאל" המצריים מוצבים בבסיס "ג'בל אל-באסור" במרכז מצרים, ולא קרוב לגבול ישראל.
- מיקום הבסיס מאפשר למטוסים להגיע לזירות מרוחקות בזכות טווח פעולה של 2,000 קילומטרים.
- מצרים משקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח רשת בסיסים מודרנית בכל רחבי המדינה.
- הפריסה משקפת אסטרטגיה רב-זירתית, הכוללת התמודדות עם איומים מלוב, החות'ים ואתיופיה.
- הנשיא א-סיסי הנחה את הצבא לשמור על כוננות גבוהה לנוכח אתגרים אזוריים חסרי תקדים.
בניגוד לתפיסה רווחת בשיח הביטחוני הישראלי, לפיה מצרים ממקמת את מטוסי ה"רפאל" שלה קרוב לגבול ישראל בשל מחסור בתשתיות, המציאות האסטרטגית שונה. בסיס האם של מטוסי ה"רפאל" המצריים, שנרכשו מצרפת, הוא בסיס "ג'בל אל-באסור" (אל-בוריג'את), הממוקם עמוק בתוך מצרים, מצפון-מערב לקהיר, במרחק רב מחצי האי סיני.
מיקום זה אינו נובע ממגבלות טכניות, אלא מדוקטרינה אסטרטגית המנצלת את טווח הפעולה של המטוסים, העומד על כ-2,000 קילומטרים. מטוסי "רפאל" הממריאים מבסיס זה יכולים להגיע בקלות לזירות מרוחקות כמו לוב, הים התיכון, הים האדום, מיצרי באב אל-מנדב ואף אתיופיה, ללא צורך בבסיסים קדמיים.
במקביל, מצרים השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח רשת בסיסים מודרנית ברחבי המדינה, כולל בסיסים מול הגבול הלובי, בדרום ובחוף הים האדום, המאפשרים שליטה על נתיבי שיט בינלאומיים. אסטרטגיה זו נועדה להשיג עצמאות אסטרטגית, להתמודד עם אתגרים ביטחוניים במעגלים נוספים (כמו לוב, החות'ים ואתיופיה), ולשמור על יתרון טכנולוגי מול צה"ל.
מומחים מציינים כי פריסת כוח ה"רפאל" במרכז מצרים מעידה על בחירה בכוח אווירי גמיש ורב-זירתי, וכי התמקדות בלעדית ב"חזית הישראלית" מחמיצה את התמונה האסטרטגית הרחבה. הנשיא המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, הנחה לאחרונה את הצבא לשמור על כוננות גבוהה לנוכח "אתגרים ותמורות אזוריות חסרות תקדים", על רקע מתיחות מתמשכת במספר חזיתות, כולל המלחמה בעזה, אי-היציבות בים האדום והסכסוך עם אתיופיה סביב סכר הרנסאנס.
מוזכרים