הביקוש למהנדסי חומרה בישראל מזנק על חשבון מדעי המחשב, על רקע התפתחות הבינה המלאכותית

התפתחותה המואצת של הבינה המלאכותית (AI) משנה את פני שוק העבודה וההשכלה הגבוהה בישראל. סטודנטים רבים נוטשים את לימודי מדעי המחשב המסורתיים, מתוך חשש שהאלגוריתמים יחליפו את הצורך בכתיבת קוד, ופונים במקום זאת למקצועות הנדסיים הקשורים לפיתוח "חומרה" עבור מערכות AI.

במכון הטכנולוגי בחולון, למשל, נרשמה עלייה של 20% במספר הסטודנטים בפקולטות הרלוונטיות, המגיעה ל-1855, ועלייה של 13% במספר הסטודנטים החדשים. נשיא המכון, פרופסור רפאל ברצ'אן, מסביר כי מערכות AI דורשות תשתיות חומרה מורכבות, הכוללות מעבדים חזקים ומיקרו-שבבים, שאת תכנונם מובילים מהנדסים מוסמכים.

במקביל, נרשמה ירידה של 15% במספר הסטודנטים החדשים במדעי המחשב בשנתיים האחרונות. עם זאת, תחום ה-AI עצמו חווה פריחה, עם עלייה של יותר מפי שניים במספר הסטודנטים בחוגים לניתוח נתונים ולמידת מכונה. המדינה אף השקיעה 490 מיליון שקלים ברכישת מחשבי-על עבור מעבדות באוניברסיטאות.

פרופסור עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מדגיש כי אין מקום לפאניקה. לטענתו, AI לא יחליף את האדם, אלא ישנה את אופי העבודה, כאשר מתכנתים עתידיים יצטרכו לנהל סוכני AI ולפקח על עבודתם. האוניברסיטאות בישראל נדרשות לעדכן את תוכניות הלימודים שלהן כדי להתמקד בפיתוח חשיבה ביקורתית ועבודת צוות.

גם מערכת החינוך עוברת רפורמה: משרד החינוך, בראשות השר יואב קיש, פותח כיתות לימוד בנושא AI ב-27 בתי ספר ברחבי הארץ, ויותר מ-12,000 מורים יעברו הכשרה מיוחדת בתחום.