כלכלת ירושלים: בין קיפאון לצמיחה תחת מגבלות

כלכלת מזרח ירושלים נפגעה קשות מהמלחמה בעזה, והמשבר הכלכלי בעיר, שהיה קיים עוד קודם לכן בשל מגבלות הכיבוש, החריף באופן משמעותי. כך עולה מראיון עם הבאחץ المقدסי מונר קליבו, שפרסם מאמר בנושא ב"דראסאת פלסטיניה". קליבו מסביר כי תהליך ה"ישראליזציה" הכלכלית, שבו הכלכלה המקומית נכפית להיכנס לשוק הישראלי, הוא הנתיב הכמעט יחיד שנותר לפלסטינים בעיר, אך הוא כרוך בשחיקה מתמדת של המגזרים הפלסטיניים המקומיים. לדבריו, ירושלים הפכה לעיר ללא ריבונות כלכלית, הנתונה למיסוי ותכנון ישראליים, אך נטולת כלים מדיניות כלכלית פלסטינית.

המלחמה החריפה את משברי האבטלה, הדיור והחינוך לרמות חסרות תקדים. שיעור האבטלה עלה ב-7.6% עקב אובדן מקומות עבודה והגבלות תנועה, במיוחד באזורים כמו כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט. ענף התיירות, שהיווה כ-40% מהכנסות מזרח ירושלים, קרס כמעט לחלוטין, עם ירידה של 58% בתפוסת בתי המלון הגדולים. כ-80% מהעסקים בעיר העתיקה הפסיקו את פעילותם, חלקית או מלאה, ב-2024.

משבר הדיור, אותו קליבו מגדיר כחזית המסוכנת ביותר, התבטא בעליית שכר הדירה ל-60%-70% מהכנסת משק בית, מה שאילץ משפחות רבות לעבור לפאתי העיר או אף אל מחוץ לחומה, למרות הידרדרות השירותים שם. בנוסף, המערכת המוניציפלית הישראלית, ובפרט "הארנונה", מהווה נטל כבד על עסקים פלסטיניים, ומערכת הרישוי והתכנון מקשה על פיתוחם. המצב הכלכלי הקשה הביא לכך ש-41% ממשקי הבית בירושלים חיים מתחת לקו העוני, עם מחסור חמור באספקת מזון.