זיכרונות מאיש קהילה שקידם מפגשים בין תלמידים ערבים

המאמר, שנכתב על ידי ד"ר ע'זאל אבו ריא, מוקדש לזכרו של מוסא שאלעטה, המכונה "אבו סופיאן", איש קהילה שעלה מסח'נין לטירה בשנות ה-60 של המאה הקודמת והקים שם את משפחתו. הכותבת מתארת את תרומתו של שאלעטה לעידוד מפגשים חינוכיים ובין-אישיים בין תלמידים ערבים, מתוך אמונה בחשיבות הקשר והאהבה בין בני החברה הערבית.

בשנת 1978, החלה הכותבת, כמורה בבית הספר התיכון בסח'נין, לארגן מפגשים בין תלמידים ערבים מקהילות שונות. מפגשים אלו, שכללו ביקור בטירה ובהמשך גם בטייבה, נועדו להגביר את ההיכרות, שיתוף הפעולה והקשרים האנושיים. שאלעטה, שהיה עד למפגשים אלו, עודד את הכותבת וראה בהם גשרים לחיזוק הקשרים בין תושבי סח'נין, טירה וטייבה.

הכותבת מדגישה את חשיבותם של מפגשים אלו, שראו בהם יותר מפעילות בית ספרית גרידא, אלא כלי לבניית קשרים אנושיים וחיזוק השלום האזרחי. היא קוראת למערכות החינוך, למורים ולמוסדות החברתיים לחדש ולפתח מפגשים דומים בין תלמידים ערבים מרחבי הארץ, כולל בערים המעורבות, כפרויקט חינוכי בר-קיימא.

לדבריה, מפגשים אלו מאפשרים לתלמידים להכיר זה את זה, לשתף חוויות, לגלות מכנים משותפים, לחזק את הזהות והשייכות, ולבנות קשרים אנושיים מעבר לגבולות גיאוגרפיים. בית הספר, לטענתה, צריך להיות לא רק מקום ללימודים אקדמיים, אלא גם מרחב לחינוך לערכים, סובלנות, דיאלוג ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. הכותבת מסכמת בהוקרה לזכרו של שאלעטה, שקידם יוזמות אלו מתוך אמונה בערך החיבור האנושי.