המבנים שלא נהרסו והפעולות שבאו מאוחר מדי: השאלות הקשות אחרי הפיגוע בצומת יהודה | אבי אשכנזי

בעקבות הפיגוע הקטלני בצומת יהודה, בו נהרגו שני לוחמי צה"ל, עולות שאלות קשות בנוגע למחדלים מבצעיים שקדמו לאירוע. הפיגוע, בו נהרג סמ"ר רון יונתן רויטמן ז"ל, התרחש כאשר כוח של גדוד הארי, בן 12 לוחמים ומפקדם, שהה בפילבוקס סמוך לצומת. חלק מהכוח, בפיקודו של רויטמן, אייש עמדת בידוק מחוץ לפילבוקס למניעת יציאת מחבלים מחברון. למרות שהלוחמים ניהלו קרב יריות במשך עשרים דקות עד לחיסול המחבלים, התברר כי העמדה הייתה ממוקמת במקום נחות מבחינה מבצעית, ו-18 מבנים לא חוקיים בסביבה העניקו למחבלים מחסה ואפשרו להם להתקרב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי האויב ניסה לפגוע בחיילים ובאזרחים לקראת הבחירות, אך הכתבה מבקרת את התנהלות הדרג המדיני, וטוענת כי במקום להתרעות, על הדרג הבכיר להורות על פעולות אקטיביות כמו סגר על איו"ש או עוצר במוקדים בעייתיים. נתניהו הוסיף כי צה"ל יבצע פעולה רחבה ביהודה ושומרון, אך תזמונה טרם נקבע. הכתבה מעלה תהיות מדוע לא בוצעו מבצעים בחברון ובמרחב המחיה של חמולת אל־ג'עבה, הידועה כחמולת חמאס שביצעה בעבר פעולות טרור, לפני הפיגוע, למרות הידיעות על כוונות של חמאס לבצע פיגועים. השאלות הללו נועדו לטלטל את המערכות הצבאית והמדינית כדי למנוע פיגועים עתידיים, וכן נשאלות שאלות לגבי מיקומי עמדות צה"ל נוספות, אגירת נשק בידי חמולות טרור, והצורך בהפעלת כוחות רבים בחברון.