הלקח מחורבן בית ראשון לימינו: מלחמת אחים היא הרסנית | פרופ' אהוד פינס ורותי פינס פלדמן
פרופ' אהוד פינס ורותי פינס פלדמן משווים את המצב הפוליטי הנוכחי בישראל לחורבן בית ראשון, וטוענים שמלחמת אחים הרסנית יותר מכיבוש חיצוני. הם מסבירים כי החורבן הסופי של ממלכת יהודה נגרם לא על ידי הבבלים, אלא על ידי מלחמת אחים שפרצה לאחר הכיבוש. הכותבים קוראים למערכת הפוליטית לכבד את הכרעת הבוחר ולמנוע הסלמה של שנאה פנימית, כדי למנוע חורבן נוסף של מדינת ישראל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מלחמת אחים הרסנית יותר מכיבוש חיצוני, כפי שהתרחש בחורבן בית ראשון.
- החורבן הסופי של ממלכת יהודה נגרם על ידי מלחמת אחים שפרצה לאחר הכיבוש הבבלי.
- רצח המושל גדליה בן אחיקם והפחד מנקמה בבלית הובילו לבריחה המונית למצרים וחיסול היישוב.
- הכותבים קוראים למערכת הפוליטית לכבד את הכרעת הבוחר ולמנוע שנאה פנימית.
- אי-קבלת תוצאות הבחירות או התייחסות דורסנית עלולים להוביל לחורבן המדינה היהודית המודרנית.
פרופסור אהוד פינס ורותי פינס פלדמן מזהירים מפני סכנת מלחמת אחים בישראל, תוך השוואה לחורבן בית ראשון. לטענתם, בעוד שהבבלים החריבו את בית המקדש בשנת 586 לפנה"ס, האסון המלא הושלם על ידי מלחמת אחים שפרצה לאחר מכן. הם מציינים כי המלך האחרון, צדקיהו, שלט בשושלת בית דוד במשך למעלה מ-400 שנה.
ההיסטוריונים והתנ"ך, כפי שמתואר בספר ירמיהו, מצביעים על כך שהבבלים, תחת נבוכדנצר, לא הביאו לחורבן מוחלט. רוב האוכלוסייה נשארה בארץ, ורק האליטה הוגלתה. הנביא ירמיהו נותר בארץ כדי להכין את העם לשיבת ציון.
החורבן הסופי, לפי פינס ופלדמן, נגרם ממלחמת אחים רצחנית שפרצה לאחר מינוי גדליה בן אחיקם כמושל מטעם הבבלים. קבוצות שונות, כולל מפקדי צבא שברחו לעמון, ראו בשיתוף הפעולה עם הבבלים ובמינוי מושל שאינו מצאצאי דוד, בגידה. הם רצחו את גדליה ואת חיל המצב הבבלי, ולקחו בשבי את בנות המלך.
בעקבות הרצח, רוב תושבי יהודה שנותרו בארץ, מתוך פחד מנקמה בבלית, נמלטו למצרים. בריחה המונית זו, שכללה גם את ירמיהו הנביא ועוזרו ברוך בן נריה, היא זו שחיסלה את היישוב היהודי שהבבלים הותירו. הלקח, לדברי הכותבים, הוא שמלחמת אחים, גם עם נימוקים אידאולוגיים, הרסנית יותר מאויב חיצוני.
הם קוראים למערכת הפוליטית הנוכחית, ערב הבחירות, לכבד את הכרעת הבוחר, למנוע שנאה פנימית, ולקבל את תוצאות הבחירות. אי-קבלת התוצאות או התייחסות דורסנית למפסידים עלולים להוביל לחורבן נוסף של המדינה היהודית המודרנית, בדומה לחורבן בית ראשון.
מוזכרים