מחקר: מדוע מחאות בישראל דעכו לקראת הבחירות?

מחקר חדש שפורסם על ידי פרופסור דורון שולצינר מסביר את דעיכת המחאות בישראל לקראת הבחירות. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Psychology, בחן את הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים המניעים אנשים להשתתף במחאות. המחקר מצא כי מעבר להסכמה פוליטית, תחושת איום על ערכים אישיים, זהות ואמונות היא גורם מרכזי בהחלטה להצטרף למחאה. השתתפות במחאה נתפסת כאמצעי להגנה על עקרונות אישיים, ולא רק כהבעת עמדה פוליטית.

המחקר כלל שני סקרים שנערכו במהלך המחאות נגד הרפורמה המשפטית ב-2023. הסקר הראשון כלל 1,135 משתתפים, והשני התמקד ב-1,514 מפגינים כדי להבין את ההבדלים בין משתתפים קבועים למזדמנים. בנוסף, תחושת שייכות לקבוצה, משמעות אישית של הפעולה והתאמה לאמונות פנימיות מחזקות את המוטיבציה להשתתף. לעומת זאת, הימנעות מהשתתפות עלולה לגרום לתחושת אי-נחת פנימית.

המחקר גם בחן את ההבדל בין ההחלטה להשתתף במחאה לראשונה לבין המשך ההשתתפות לאורך זמן. בעוד שהאמונה ביכולת המחאה להשפיע על המצב דוחפת להשתתפות ראשונית, המשך ההשתתפות תלוי בגורמים אישיים ופסיכולוגיים עמוקים יותר, כמו חשיבות אישית, קשר לזהות ותחושת נכונות פנימית.

החוקרים מציינים כי דעיכת המחאות לקראת הבחירות אינה בהכרח מעידה על היעלמות חוסר שביעות הרצון הציבורי. המלחמה המתמשכת, האבל הציבורי והתקרבות הבחירות, המציעות דרך חלופית להשפעה פוליטית, עשויים להסביר את הירידה בהשתתפות. לאחר הבחירות, הפעילות המחאתית עשויה להתגבר מחדש, תלוי בתוצאות ובחלוקת הכוחות הפוליטיים.