החשש של אנשי המילואים ממשבר נפשי בצה"ל

גורמי צבא במילואים מביעים חשש כבד מהיקף הפניות הגובר לסיוע נפשי בקרב חיילי מילואים, וטוענים כי צה"ל ומשרד הביטחון מתקשים לעמוד בכך. אלפי חיילי מילואים ששוחררו מלחימה ממושכת פונים לסיוע דרך עמותות פרטיות ואף טסים לטיפולים בחו"ל, בשל תחושת הזנחה מצד המערכת הצבאית. גורמים אלו קוראים לצה"ל לשתף פעולה עם גופים פרטיים כדי לצמצם פערים בטיפול ובקרה.

החשש המרכזי הוא מגל פוסט-טראומה עתידי, המוערך כי יתעצם בשנים הקרובות וישפיע על מאות אלפי לוחמים ואנשי מילואים. כבר כיום הוכרו למעלה מ-7,000 חיילים עם נכות נפשית, רובם לוחמים. למרות הקמת מרפאת "תעצומות" והיחידה לתגובות קרב, גורמי המילואים טוענים שהמענה אינו מספק את הצרכים הגדלים, במיוחד לאור המשך הלחימה.

בצה"ל מנגד, מציינים כי מערך בריאות הנפש הורחב משמעותית מתחילת המלחמה, כולל הקמת מרפאות חדשות ומוקד טלפוני הפועל 24/7. הצבא יוזם איתור מוקדם של חיילים במצוקה ומפעיל את מרפאת "תעצומות" לטיפול במקרים מורכבים, כאשר כ-65% מהמטופלים בה חוזרים לשירות. היחידה לתגובות קרב טיפלה ביותר מ-5,000 מטופלים חדשים, בשיתוף משרד הביטחון.

צה"ל מדגיש כי נתוני "תעצומות" משקפים רק את מטופלי המרפאה, וכי רוב המטופלים מביעים שביעות רצון מהטיפול. עוד מצוין כי קיימים שירותי בריאות נפש באחריות גופים אזרחיים, וכי צה"ל אינו יכול לטפל באזרחים מעבר ליחידה לתגובות קרב. לאחרונה גובשה תפיסת "מעגל השירות" להתאמת המענה למציאות שירות המילואים המשתנה.