מדיניות החוץ של טראמפ: נטל כלכלי על האמריקנים וסיכון למירוץ הרפובליקני

מדיניות החוץ של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, הכוללת מלחמה נגד איראן והטלת מכסים, הפכה לגורם משפיע על הכלכלה האמריקנית ועל סיכויי המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע הקדנציה. בניגוד למקובל, שבו הכלכלה היא הגורם המכריע בבחירות, הפעם נראה שהמדיניות הבינלאומית של טראמפ משפיעה ישירות על כיסם של האזרחים, ועל כן הופכת לנושא מרכזי עבור הבוחרים.

סקרים מצביעים על כך שכ-78% מהאמריקנים מייחסים לצעדי טראמפ את עליית המחירים, והם חשים את ההשפעות הכלכליות השליליות, כמו עליית מחירי הדלק והמזון, בעוצמה שלא נראתה מזה שני עשורים. מומחים, כמו כריסטופר פריבל מ״מרכז סטيمسون לארכיונים״, מציינים כי הציבור סובל מהשלכות מדיניות החוץ של טראמפ, וכי הבחירות מהוות הזדמנות להביע אי-נחת.

בניסיון להתמודד עם המצב, טראמפ נקט צעדים שנויים במחלוקת, כמו הסרת סנקציות על יצוא דיזל רוסי כדי להוריד מחירי דלק, מהלך שספג ביקורת מצד רפובליקנים הטוענים שהוא מחזק את הקשר עם מוסקבה. בנוסף, הוא לחץ על קייב להפסיק תקיפות על בתי זיקוק רוסיים, למרות שמומחים מייחסים את עליית מחירי האנרגיה למלחמה עם איראן. טראמפ הבטיח להימנע מתקיפות חדשות על איראן עד הבחירות, אך דיווחים מצביעים על היערכות להסלמה לאחר מכן. הציבור האמריקני, ברובו, מתנגד למלחמה, בניגוד להבטחותיו של טראמפ בעבר להימנע מהתערבויות חיצוניות.

איראן, מצידה, פועלת לשמירה על מחירי נפט גבוהים ופוגעת בסיכויי טראמפ באמצעות תקיפת ספינות במצר הורמוז והארכת המבוי הסתום הדיפלומטי, כך לפי בכירים איראנים. דובר הבית הלבן, מט מדלטון, הגן על מדיניות הממשל, והדגיש את ההבדלים בין הרקורד הכלכלי של טראמפ לבין חלופות שהציעו הדמוקרטים.

הבחירות הללו נחשבות למשאל עם על ביצועי הנשיא, והן מדגישות את חשיבות הכלכלה עבור הבוחרים, כפי שהודגם בעבר. למרות שמדיניות החוץ אינה בראש סדר העדיפויות, הבוחרים מקשרים את צעדי טראמפ הבינלאומיים לעלויות המחיה. סקרים של ״מועצת שיקגו לענייני עולם״ מראים כי רוב האמריקנים סבורים שמדיניות החוץ של טראמפ פגעה במעמד ארה"ב בעולם ובכלכלה המקומית.

מומחים מציינים כי טראמפ ערער את הסדר העולמי הקיים, ויחסיו עם בעלות ברית הידרדרו. התחזיות מצביעות על החזרת השליטה בבית הנבחרים לדמוקרטים, בעוד המירוץ לסנאט צמוד יותר. הפסד של אחד הבתים יסבך את אג'נדת טראמפ. גם אם מאזן הכוחות ישתנה, יכולתו של טראמפ לנהל מדיניות חוץ כרצונו תישאר גבוהה, כפי שקורה לעיתים קרובות לנשיאים בשנותיהם האחרונות, המכונות "ברווז צולע". ג'ון אלטרמן מ״מרכז המחקרים האסטרטגיים והבינלאומיים״ מציין כי מדיניות החוץ היא הזירה שבה נשיאים יכולים לפעול בחופשיות יחסית. טראמפ עשוי לשנות כיוון במדיניותו מול איראן, רוסיה, סין וקובה, או לאבד עניין ולהתמקד בפרויקטים אישיים.