שלוש מערכות בחירות תחת איום מלחמה

האזור והעולם כולו עוקבים בדריכות אחר תוצאותיהן של שלוש מערכות בחירות, הנערכות בימים אלה, שלכל אחת מהן הקשר ייחודי, אך כולן מתכנסות לנקודה משותפת: השפעתן הצפויה על האזור ועל הסוגיה הפלסטינית. לאור זאת, אין פלא שהדעת הציבורית, הערבית והפלסטינית בפרט, מוטרדת מבחירות האמצע בארה"ב, הבחירות המחזוריות בישראל והבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית.

בארה"ב, האזרחים צפויים להצביע בבחירות האמצע, בעוד הנשיא טראמפ ממשיך לאיים במלחמה חדשה נגד איראן, בשיתוף עם נתניהו. האפשרויות הנשקלות נעות בין מלחמה מהירה שתפגע במתקנים גרעיניים, דרך מלחמה נקמנית שתפגע בתשתיות ותשתק את איראן כלכלית, ועד למלחמה שמטרתה הפלת המשטר האיראני, תוך יצירת כאוס אזורי. במקביל, מתקיים דיון ער לגבי עתיד הנוכחות האמריקאית באזור, כאשר חלק מהמדינות הערביות חוששות מהשלכותיה, בעוד אחרות חוששות מהתחזקות איראן במקרה של נסיגה אמריקאית.

בישראל, האזרחים עומדים בפני בחירות לכנסת, כאשר נראה כי אף מפלגה לא תשיג רוב של 61 מנדטים להקמת ממשלה. נצפה גם עלייה בהשפעתם של נציגים ערבים-פלסטינים, וכן דיון על תפקידו של נשיא המדינה בניסיון לגבש ממשלת אחדות. בהקשר זה, נתניהו, במיוחד לאחר "פעולת חברון", איים במבצע צבאי נרחב ביהודה ושומרון, שעשוי להוביל לגירוש פלסטינים מהכפרים לערי הגדה, כהכנה לגירושם לירדן. מהלך זה מתרחש על רקע שיתוק פוליטי פלסטיני, תמיכה אמריקאית בתוכנית טראמפ לשלום, והצעה להקמת "מועצת שלום" שתנהל את הגדה. רשימות ערביות-פלסטיניות שואפות להדיח את נתניהו מהשלטון.

ברשות הפלסטינית, המצב מורכב. לאחר שנקבע מועד לבחירות, הוכרז על דחייתן בשנה, צעד המעיד על בלבול בהנהגה הפלסטינית. ההנהגה חוששת שדמוקרטיזציה תפגע בשלטונה הנוכחי, המבוסס על פילוג והדרה. הדחייה נועדה לזכות בזמן, תוך התעלמות מהאתגרים הדחופים, כגון המצב בעזה ובגדה המערבית, וסוגיות הפליטים וזכות השיבה. החלטה זו משקפת את "האולמוס הפוליטי" של המערכת הפלסטינית הנוכחית.